צילום נשי BeYou

קורס צילום פרוייקט אישי

בלוג

הזדמנות טובה להתבוננות

אם את רוצה להיפגש עם עצמך רגע לפני לידה רגע אחרי הלידה בזוגיות חדשה בזוגיות ותיקה רווקה חוגגת יומולדת אם את רוצה לחזק את הקשר עם חברה עם אמא עם אחות עם בת רוצה לשמח מישהי יקרה אם בא לך לנסות משהו חדש אם את ממש זקוקה לזמן רק לעצמך שרייני לך סשן צילום, הזמיני עכשיו כשעתיים של כייף בסטודיו האינטימי שלי ימי ראשון עד חמישי: בשעות :10:00 עד 18:00 ימי שישי: בשעות 10:00-13:00 ובואי. מחכה לך אליסיה 054-4320663, [email protected]  …

להמשך קריאה →

שרותי הסטודיו

מתבוננת באנשים ומצלמת אותם. מלמדת אנשים להתבונן.   צילום נשי-אישי BeYou – פרטים נוספים צילום פורטרטים לצרכים אישיים או מסחריים – פרטים נוספים הנחיה אישית – פרטים נוספים סדנאות צילום – פרטים נוספים צילומים מוזמנים (עטיפות של ספרים, צילום יצירות אמנות, צילום מופעים) – פרטים נוספים…

להמשך קריאה →

לילך, במילים שלה

ביום רביעי בשבוע שעבר נעמדתי מול המצלמה של אליסיה שחף Alicia Shahaf. אני לא חושבת שאי פעם עמדתי מול צלמת מקצועית לסשן צילומים שהוא כולו שלי, סתם בלי סיבה. כלומר, היתה סיבה, זה היה יום הולדת 45 שלי. אני חושבת שהפעם האחרונה שעמדתי מול מצלמה ועשיתי "פוזות" היה בסביבות גיל 14 כשצילם אותי סבא שלי, סבא דידי ז"ל, עם מצלמת הריפלקס הישנה שלו, בגינת הבית שלו ושל סבתי. לקחתי את אליסיה, או "גררתי" אותה כמו שהיא בחצי צחוק וחצי אמת…

להמשך קריאה →

חגיגה של צמיחה והתחדשות, פרוייקט טו בשבט בתמונות ומילים בסלונה: עידית תמיר

כשאליסיה הזמינה אותי לסשן צילום אישי נשי אצלה בסטודיו באתי בדילוגים. היא הציעה לי להביא אביזרים ובגדים להחלפה, גימיקים וכובעים. הרגשתי שאין ממש צורך. באתי אליה פשוט עם עצמי והתמסרתי. הרגשתי שיש לי פה הזדמנות ללכת עוד שלב בהתקדמות שלי פנימה ולקבל את עצמי, כמו שאני. קיבלתי ממנה שעתיים של צילום בלי פילטרים. בלי פוטושופ וריטושים. היתה לי חוויה מפעימה של מפגש עם צלמת מקצועית, רגישה וקשובה שפשוט צילמה אותי בעין אוהבת ואיפשרה לי לקלף עוד שיכבת הגנה ולצמוח ולהתחדש.…

להמשך קריאה →

חגיגה של צמיחה והתחדשות, פרוייקט טו בשבט בתמונות ומילים בסלונה: אירית דגמי

בכניסה שאלה אותי אליסיה אם אני עוברת לגור אצלה? אמרתי: ידעתי שתגידי לי משהו כזה, אני מתנצלת לא יכולה אחרת. “פאקאג’ דיל” עם הסטודיו הכלבה המדהימה מיה שתופסת מקום מרכזי. בסשן כמו שלנו עם מלא תנועה, זה לדלג מעליה קדימה אחורה ולצדדים. מיה רוצה להיות עם הבנות ובצדק, הרבה יותר מעניין בסטודיו מאשר לבד בסלון. דיברנו קצת לפני, מה רוצות, איך מרגישות, וכמובן אליסיה הסבירה מה היא עושה שם. אני אמרתי שמזה שנים שאנחנו עובדות יחד יהלי ואני, וכמעט לא…

להמשך קריאה →

חגיגה של צמיחה והתחדשות, פרוייקט טו בשבט בתמונות ומילים בסלונה: קרן מירב

קלאק. קלאק. אנחנו יושבות יחד על הרצפה. משוחחות כמו קרובות ולא כאילו נפגשנו לפני עשרים דקות בפעם הראשונה. “הזרועות שלי לא מוגזמות?” אני שואלת, אליסיה עונה לי במבט. לא שופט, לא מנחם, לא מבטל. מבט של שקט ויציבות. האמת היא שלא אכפת לי אם הזרועות שלי תהיינה מוגזמות בעיני מישהו. קלאק. “תהני” היא אומרת. “התמונות הן בשבילך”. אני מתרככת אפילו עוד קצת מול השקט והטבעיות של אליסיה. ואני נהנית. מתחדשת בתחושה שהקלאק לא מאיים עלי. נעים נעים לי. כל הפוסט…

להמשך קריאה →

חגיגה של צמיחה והתחדשות, פרוייקט טו בשבט בתמונות ומילים בסלונה: עינת רז

היא עמדה שם עם המצלמה, חייכה אלי, עיניה הטובות הביטו בי ברוך ואמרה, “קדימה, תראי לעולם מי את, אל תפחדי”, ובאחת, פרשתי את ידיי לצדדים, שפתי התרוממו מעצמם לחיוך ואז לצחוק גדול, “קדימה, צלמי” אמרתי לה  ”צלמי את מי שאני היום. צלמי את מה שאני עוברת. את “עכשיו”. אותי החדשה, את הצמיחה המחודשת שלי”. כל הפוסט של עינת רז בסלונה…

להמשך קריאה →

חגיגה של צמיחה והתחדשות, פרוייקט טו בשבט בתמונות ומילים בסלונה: יסמין כהן

את אליסיה, אמנית הצילום, אני פוגשת בתקופה בה אני אוספת את שברי מחלתי. עדיין, גם לאחר שנתיים, השברים לא לגמרי התאחו. אני מתמודדת עם הטראומה הגדולה וההשלמה עם שבריריות החיים. וכשאני אומרת מחלה אני מתייחסת לסרטן וגם לטיפול בו. לפעמים זה נראה לי כאילו הסרטן היה משני לתופת אותה עבר גופי. אני מדברת על הרעלה בחומרים כימיים שהייתי חייבת לקבל כדי לחיות, על חתכים בגופי והקרנות שורפות. אליסיה מצלמת ברגישות. מקדמת בברכה פרויקטים העוסקים בנשים ובנשיות. במה שאישה בתקופתנו מתמודדת…

להמשך קריאה →

חגיגה של צמיחה והתחדשות, פרוייקט טו בשבט בתמונות ומילים בסלונה: שרון מרק

״פרפרים זה מעולה״ אמרה אליסיה. אז איך מתכוננים לחוויה שאף פעם לא עברת, לחוויה שאינה נשארת בגדר האישי ואמורה להעצים אותך, לרגש אותך, לחשוף אותך? המון התלבטויות ומחקר מקדים ומדוקדק (טוב נו…אחרי מיליון שנים של כתיבת דוקטורט אני חייה את חיי על-פי שאלות-שיטות-מסקנות) התייעצתי עם אליסיה. בתשובתה הכל התבהר. כי כזו היא, אליסיה בארץ הפלאות, וזו היתה תשובתה: ״אני ממליצה לחשוב על מה את רוצה לקבל מהסשן הזה, קודם כל לעצמך. מה היית רוצה שיקרה, איך היית רוצה להיראות ומה…

להמשך קריאה →

צילום נשים BeYou

ארבע שנים תמימות ונפלאות למדתי צילום בקמרה אובסקורה. כבר אז, אי שם בשנות התשעים של המאה הקודמת, ידעתי שהכי בעולם אני רוצה לצלם אנשים. הלמידה האמיתית הגיעה מההתבוננות, מההקשבה לפרטים הקטנים, ובעיקר מפתיחת הלב. כמו קסם, לב נפתח והוא מתחבר אל הלב השני. בחיבור הזה אני רואה אותך, מול המצלמה שלי, כמו שאת, שלמה, מושלמת. רק כך אני יכולה להראות לך את עצמך, כמה את יפה כמו שאת. אני חולמת על עולם בו אנחנו, הנשים לא נבזבז את זמנינו בשנאה עצמית, בפירוק…

להמשך קריאה →

הצילום כאמצעי להתבוננות, לחיזוק, יצירה ועוצמה

כל האנשים (להוציא אנשים עיוורים) רואים. אבל – כמה מאיתנו מתבוננים באמת? ההתבוננות העמוקה בעולם הסובב אותי מאפשרת לי להיות קשובה, להזדהות ולהבין אנשים. לקרוא את שפת הגוף שלהם. להקשיב לדברים שלא נאמרים במילים. למדתי לחפש את היופי, את הצבע, את הקווים. גיליתי שהעמידה מול המצלמה מחזקת את התפיסה העצמית של אנשים. הצילום מעמיד בפני אנשים את עצמם כמו שהם, בתיווך המבט המתבונן והחיובי שלי. כששואלים אותי מה אני עושה – אני מסבירה שאני מתבוננת ומלמדת להתבונן. מתבוננת באנשים ומצלמת…

להמשך קריאה →

בקצב הסלסה

בכל פעם שאני מצלמת אישה, ואני רואה/שומעת/חשה את חוסר הנוחות שלה עם הגוף שלה, אני נזכרת בנשים הקובניות. מאז שביקרתי בקובה, לפני כמה שנים, אני שואלת את עצמי, האם היחס שלהן כלפי עצמן הוא תוצאה של חינוך המהפכה הקובנית ? כי הרי יש כל כך הרבה דוגמאות לאינטרפרטציות קשות של הקומוניזם, ודווקא בתפיסה של הגוף הצליח להם ? אהבתי את הנשים הקובניות. הן לא יפות במיוחד, לא ממש אהבתי את סגנון הלבוש שלהן, שהוא צבעוני, הדוק מאוד, קצר מאוד, חשוף…

להמשך קריאה →

מתנות לעצמה

עבר יותר מחודש מאז המייל הראשון עד שקבענו סשן צילום. זה מין עניין כזה, הרי לצילומים האלה אין ממש "תכלית". לא בדיוק "צריך" אותם. (כלומר, כן). ובנוסף, אני מציעה צילום פשוט, נקי, כששואלות אותי אם יש לי אביזרים או אם אני עובדת עם מאפרת, אני עונה שלא, שהסשן הזה עוסק בך, שבמשך שעתיים (בלי סטופר…) היא מרכז הבמה, מרכז העולם. רק האישה. כמו שהיא, כמו שהיא בוחרת להביא את עצמה ברגע המסויים הזה. אני יודעת שזה לא מתאים לכל אחת.…

להמשך קריאה →

זה גדול עליי – אור פישר

מאז שלמדתי לקרוא ועד היום אני קוראת הכל. שלטים ברחוב, תווים של בגדים, כתוביות בסרטים. וספרים. המון ספרים. לכן, אני כל כך מתרגשת כשמבקשים ממני דימוי לספר. היו כאלה שהזמינו וצילמתי במיוחד, היו כאלה שהסופר/ת או ההוצאה פנו אליי וביקשו דימוי שראו אצלי בתערוכה, או באתר, או במדיה חברתית כלשהי. כשאור פישר פנתה אליי וסיפרה לי על מה היא כתבה, התרגשתי עוד יותר. אור כותבת את הלב שלה בספר הזה. בלי מחיצות, בלי ברקסים. היא מדברת על מחלת הנפש שלה,…

להמשך קריאה →

כלי קיבול

אישה צעירה, כבר לא ילדה, יפה בכל מובן המילה, הגיעה אליי לצילומים בסטודיו. שפת הגוף שלה קלילה, נעה בחושניות חתולית כמעט. התיישבנו לשוחח, כמו שאני נוהגת לעשות תמיד. לפני שאני מוציאה את המצלמה מהתיק. ואז היא סיפרה לי, שהיא נשואה כבר 10 שנים, יש לה שני ילדים, בני 10 ו- 7, היא אוהבת את החיים שלה, את בנזוגה וילדיה. עובדת בחברת פרסום והיא סטודנטית שנה שניה בבית ספר לאמנות. לרגע הרגשתי כאילו אני מביטה בעצמי במראה, לפני כך וכך שנים.…

להמשך קריאה →

הכוהנת הגדולה

מיכל היא אש. אש וחושך. היא נשיות, היא מיניות. היא אישה שבוחרת את הדרך שלה. מדייקת אותה. דיברנו המון בסשן הזה. לפני, במהלך ואחרי הצילומים. על אפשרויות. על דרכים. על הפכים. על הרך והקשה. על הטבעי והמשחק. אני תמיד אומרת – הבמה שלך, עשי בה מה שאת רוצה. רק מה שאת רוצה. מיכל בלעה את הבמה. היא התפשטה, והתלבשה. היא הייתה ילדונת, ונחשית, ועקרת בית. היא הסתירה וחשפה. אחרי שהיא הלכה עמד בחדר הריח שלה, של האישה, והחיה, והעשן. שעות רבות…

להמשך קריאה →

תהיי נחמדה לעצמך

רגע אחד את מתבוננת בעצמך, מבט פנימי, מבט חיצוני. ומבינה שעבר זמן מה מאז שפגשת את עצמך. שהקדשת לעצמך קצת תשומת לב. לא לילדים, לא לעבודה, לא לבית, לא לזוגיות ולא להורים או חברים. רק לעצמך. קולטת עד כמה הזנחת את עצמך. יש סדר עדיפויות. אני יודעת. היה חופש גדול ואז הכנות לחזרה לשיגרה. ועוד מעט, ממש עוד מעט, שוב חגים. וההכנות לחגים. אולי את מארחת. אולי את מתארחת. אולי לא זה ולא זה. וכל יום את אומרת לעצמך, מחר…

להמשך קריאה →

קורס פרוייקט אישי

הקורס מיועד לכל מי שמעוניין.ת להפיק מהמצלמה ערך אישי, אמנותי, יצירתי ורגשי. זוהי מסגרת מאוד אינטימית, אינטנסיבית, ומספקת (ועל כך יעידו  בוגרי הקורס הרבים שהשתתפו בקורס הזה בשנים האחרונות)   הקורס עוסק בשלבי הדרך ליצירת סידרה צילומית: החל בהעלאת רעיון, המשך בגיבושו, דרך ניתוחו וחקירתו ועד להפקתו ולצילומו. במהלך הקורס נדון ביחס שבין הצילום התיעודי, האובייקטיבי לכאורה, לבין המבט הייחודי והאמירה האישית של כל צלמ.ת. כל משתתפ.ת י/תבחר נושא לעבודה וי/תפתח אותו במהלך הקורס, תוך התנסות פרקטית, הנחיה אישית וקבוצתית ודיון…

להמשך קריאה →

בטינה

מדי כמה חודשים בטינה מגיעה אליי לסטודיו. אנחנו מדברות, שותות קפה, אוכלות משהו טעים (אני אוכלת, היא אף פעם לא רעבה) לפעמים מעלות זכרונות לפעמים אני מספרת לה דברים שהיא לא יודעת או לא זוכרת על הילדות שלה, על המשפחה שלנו, על ההורים שלנו לפעמים אני מראה לה גם צילומים מפעם. שתינו אוהבות צילומים, הם משלימים את הזיכרון. לפעמים היא מבקשת ממני עצות, מהאחות הגדולה שלה כשהיא אומרת לי דברים שאני לא אוהבת אני מזכירה לה שהיא צריכה לכבד אותי,…

להמשך קריאה →

תמונות אישה

רציתי לכתוב כמה מילים על מפגש הצילום עם לאה. ואז ראיתי שהיא העלתה פוסט לדף הפייסבוק שלה, עם מספר צילומים, לכל צילום הצמידה טקסט קצר. זה היה כל כך מרגש לראות את זה. היא כתבה משפטים שאני אמרתי לה במהלך הצילומים ליד מחשבות שעלו לה מול הצילום שנבחר. הכל כל כך מדוייק ויפה. המילים, הבחירות של הצילומים. מרגש כל כך. תודה, לאה, יום הולדת יפה שיהיה לך…

להמשך קריאה →