על נפילות וקורי עכביש

הנפילה המובטחת לאחר תערוכת היחיד (שעליה עבדתי “רק” כארבע שנים והייתה התערוכה הכי אישית שהצגתי אי פעם) הגיעה.
לקח לה קצת זמן, חסמתי אותה ככל שיכולתי. אבל, נפילות כאלה – יש להן כוחות על: תעשי מה שתעשי, הן יגיעו אלייך.
הנפילה הספציפית הזו – היו לה גם יכולות צמיחה סביבתיות אובייקטיביות: הפנדמיה שהשתלטה לנו על החיים בשנתיים האחרונות טיפחה וטיפחה את הנפילה הפרטית שלי.

טוויתי סביבי קורים, שעטפו אותי ברכות ומנעו ממני להיפגע ולהגיע לתהומות שלא אוכל להיחלץ מהן.

ובכל זאת,

עשיתי לא מעט בתקופה הזו, וגם שתקתי המון. ועכשיו מרגישה שהגיע הזמן לצאת קצת מהמסתור ולשתף מעט.

סידרתי מחדש את האתר שלי, והוספתי לו חנות קטנה, היא תגדל עם הזמן.

יחד עם הבניה מחדש של האתר, הבלוג עבר כתובת, מוזמנים ומוזמנות לעקוב 🙂

בשנתיים האחרונות בקושי צילמתי נשים. המעט שצילמתי היה מחוץ לסטודיו. וזה היה נפלא.
מוזמנות !

ספר האמנית שלי, שהשקתי בתערוכה, ישתתף בשני ירידים מאוד משמחים, בקרוב ממש.

ויש תערוכת יחיד שמתבשלת ותערוכות קבוצתיות ועוד אחת שעוד לא יודעת בדיוק באיזה הרכב היא תהיה.

והתחלתי לעבוד על משהו חדש, שעוד לא יודעת מה יהיה ואם זה אמיתי או רק סוג של "ריבאונד" לתערוכה שעדיין לא נפרדתי ממנה.

ימים יגידו.

בינתיים, אני פורמת לאט לאט את הקצוות של החוטים הדקים שעדיין עוטפים אותי, מציצה קצת החוצה וחוזרת פנימה, כל פעם משתהה עוד קצת בחוץ.