בלוג מקום. זיכרון. Posted on 20 בפברואר 2010 11 Comments By Alicia Shahaf Alicia Shahaf You Might Also Like החלפנו מבט 30 באפריל 2010 בואנוס איירס מון אמור 17 באפריל 2011 Baudelaire 13 ביולי 2017 11 Comments Reply ח ל י 20 בפברואר 2010 at 13:43 זה מעורר בי מחשבה, מה הייתי חושבת על הצילום בלי הכותרת שנתת לו, האם היה מאבד הרבה מכוחו? מהסקרנות ובעיקר מהעומק שאני מחפשת בו עכשיו…. ? Reply אסתי 20 בפברואר 2010 at 14:04 בראיון שעשיתי אתמול עם הצלם דניאל מורדזינסקי, עלתה ודוסקסה והורחבה רבות הנקודה הזו של חיבור התמונה עם הטקסט. תמונה נהדרת. Reply אליסיה 20 בפברואר 2010 at 14:08 אכן שאלה מעניינת, שמעסיקה אותי לא מעט. מצאת תשובה, חלי? ואסתי – תודה Reply ח ל י 20 בפברואר 2010 at 14:18 כיוון שאני במסע מטורף של מילים ותמונות, ובמסע לא פחות מטורף אצל סופי קאל המאסטרית בעניין, אז כשאמצע, אספר לך 🙂 יפה שכתבתי כשאמצע ולא אם אמצע. אופטימית 🙂 Reply ח ל י 20 בפברואר 2010 at 15:01 פעמיים, פעמיים לכתוב אמצא עם עין זה כבר ממש, אבל ממש מוגזם אפילו למי שישנה שלש שעות בלילה. הלכתי לישון. ביי. Reply שרון רז 20 בפברואר 2010 at 17:11 טוב! Reply מירי פליישר 20 בפברואר 2010 at 20:31 השם מתאים לתמונה בגלל שמן המרכז שמאלה יש מקום פנוי ומטושטש לזכרונות של המקום השמש נראית ישראלית קופחת והעץ הבטחה למסתור צל לזו שלידו שאיננה נמוכה יותר כמו ילדה אבל עדיין זקוקה לצל . למרבה הצער אין הרבה ממנו אבל הזכרונות בשפע. נחמתו של האמן… Reply אליסיה 20 בפברואר 2010 at 23:42 תודה 🙂 Reply רוני 21 בפברואר 2010 at 8:51 זה מרגיש כמו זיכרון שלי, וזה מטריד. Reply מנסה להזכר 23 בפברואר 2010 at 11:02 במתחם איפה שהיה כנס השוק? Reply טלי בן נון 24 בפברואר 2010 at 22:05 אני מאוד אוהבת את הצילום הזה, משהו בו מזכיר לי עידן של חלוציות נאיבית ואופטימית Leave a Reply Cancel Replyשם * אימייל * אתר שמור בדפדפן זה את השם, האימייל והאתר שלי לפעם הבאה שאגיב. הודע לי על תגובות נוספות באמצעות האימייל. הודע לי על פוסטים חדשים באמצעות האימייל.
11 Comments
ח ל י
20 בפברואר 2010 at 13:43זה מעורר בי מחשבה, מה הייתי חושבת על הצילום בלי הכותרת שנתת לו, האם היה מאבד הרבה מכוחו? מהסקרנות ובעיקר מהעומק שאני מחפשת בו עכשיו….
?
אסתי
20 בפברואר 2010 at 14:04בראיון שעשיתי אתמול עם הצלם דניאל מורדזינסקי, עלתה ודוסקסה והורחבה רבות הנקודה הזו של חיבור התמונה עם הטקסט.
תמונה נהדרת.
אליסיה
20 בפברואר 2010 at 14:08אכן שאלה מעניינת, שמעסיקה אותי לא מעט.
מצאת תשובה, חלי?
ואסתי – תודה
ח ל י
20 בפברואר 2010 at 14:18כיוון שאני במסע מטורף של מילים ותמונות, ובמסע לא פחות מטורף אצל סופי קאל המאסטרית בעניין, אז כשאמצע, אספר לך 🙂
יפה שכתבתי כשאמצע ולא אם אמצע. אופטימית 🙂
ח ל י
20 בפברואר 2010 at 15:01פעמיים, פעמיים לכתוב אמצא עם עין זה כבר ממש, אבל ממש מוגזם אפילו למי שישנה שלש שעות בלילה. הלכתי לישון. ביי.
שרון רז
20 בפברואר 2010 at 17:11טוב!
מירי פליישר
20 בפברואר 2010 at 20:31השם מתאים לתמונה בגלל שמן המרכז שמאלה יש מקום פנוי ומטושטש לזכרונות של המקום
השמש נראית ישראלית קופחת והעץ הבטחה למסתור צל לזו שלידו שאיננה נמוכה יותר כמו ילדה אבל עדיין זקוקה לצל . למרבה הצער אין הרבה ממנו אבל הזכרונות בשפע. נחמתו של האמן…
אליסיה
20 בפברואר 2010 at 23:42תודה
🙂
רוני
21 בפברואר 2010 at 8:51זה מרגיש כמו זיכרון שלי, וזה מטריד.
מנסה להזכר
23 בפברואר 2010 at 11:02במתחם איפה שהיה כנס השוק?
טלי בן נון
24 בפברואר 2010 at 22:05אני מאוד אוהבת את הצילום הזה, משהו בו מזכיר לי עידן של חלוציות נאיבית ואופטימית