זה בדיוק זה שדה מדהים לפני שקראתי את התגובה זה הזכיר לי את ילדותי בוילה של הורי ברחוב צביה לובטקין בכפר סבא שאינני חי שם מזה שנים רבות אבל המבט מבעד לחלון הצהוב והוילות והבתים שנשקפים מבעד לחלון מזכירים לי את העיר כפר סבא בילדותי . הצילום הזה הוא בהחלט צילום ילדות שכל אחד נושא איתו בליבו ובארנק זכרונותיו ויש בו משהו אמיתי וכנה מאשר שלל צילומי הזאנר האחרים יש בו זיכרון של ילדות שחזק מכל דבר אחר כנראה שלוקח אותנו שנים רבות אחורה לילדותנו הנשכחת.צילום מרגש בהחלט
שאני נכנסת לפוסט הזה, ולא מצליחה להסביר במילים מה התמונה הזו מייצרת אצלי.
נדמה לי שהיא מזכירה לי מקום שלא הייתי בו מעולם.
יש בה משהו ארכיטיפי, ללא ספק.
יכול להיות שהידיעה המדוייקת של איך צולמה התמונה רק תעשה אותה קצת בנאלית…
ואז כל המסתורין שלה יעלם
ואז הצופים בה לא יחפשו את האסוסיאציות הפרטיות שלהם, אלא יראו רק את הפרטים המדוייקים של מי שצילם אותה.
גם זו נקודת מבט, לא?
ושבת שלום,מלא געגועים ליולי, מהאויר הצלול שניקה את כל הצהוב הזה
🙂
רוני
צהבת בנשמה
הצילום עושה לי אסוציאציות של שנות ה-70 בבאר שבע, משום מה. חש בו תחושה של חזרה הביתה מבית הספר.
לבון אמיר
זה בדיוק זה שדה מדהים לפני שקראתי את התגובה זה הזכיר לי את ילדותי בוילה של הורי ברחוב צביה לובטקין בכפר סבא שאינני חי שם מזה שנים רבות אבל המבט מבעד לחלון הצהוב והוילות והבתים שנשקפים מבעד לחלון מזכירים לי את העיר כפר סבא בילדותי . הצילום הזה הוא בהחלט צילום ילדות שכל אחד נושא איתו בליבו ובארנק זכרונותיו ויש בו משהו אמיתי וכנה מאשר שלל צילומי הזאנר האחרים יש בו זיכרון של ילדות שחזק מכל דבר אחר כנראה שלוקח אותנו שנים רבות אחורה לילדותנו הנשכחת.צילום מרגש בהחלט
שרון רז
כן, זה היה יום של חול, יום חול
אליסיה
תודה 🙂
מיכל
שאני נכנסת לפוסט הזה, ולא מצליחה להסביר במילים מה התמונה הזו מייצרת אצלי.
נדמה לי שהיא מזכירה לי מקום שלא הייתי בו מעולם.
יש בה משהו ארכיטיפי, ללא ספק.
יולי
בלהיות מסוגל לראות את הצד שמאחורי המצלמה. הידיעה המדויקת של איך צולמה התמונה.
שבת שלום יקירתי.
אליסיה
יכול להיות שהידיעה המדוייקת של איך צולמה התמונה רק תעשה אותה קצת בנאלית…
ואז כל המסתורין שלה יעלם
ואז הצופים בה לא יחפשו את האסוסיאציות הפרטיות שלהם, אלא יראו רק את הפרטים המדוייקים של מי שצילם אותה.
גם זו נקודת מבט, לא?
ושבת שלום,מלא געגועים ליולי, מהאויר הצלול שניקה את כל הצהוב הזה
🙂