Archives:

אני נעה בתוך רכבת הרים, מסתחררת, חסרת נשימה. מהמקום הכי גבוה למקום הכי נמוך. מכסה את הראש בשמיכה ומסרבת לראות את האור. ימים ארוכים יורד פה גשם בלי הפסקה. גשם חזק,…

זה קרה אחרי אחד מאותם ריבים פומפוזים בהם צרחנו אחת על השניה כמו משוגעות, הטחנו זו בזו האשמות וכעסי עבר שהצטברו וצמחו למימדים מפלצתיים. היינו תקועות בבית ספר שלא הכרנו, עם…

לעמוד במקום אחד, לחזור על אותם הדברים שוב ושוב לבחור ולהחליט, אחת ולתמיד לתכנן לדעת מראש מה תהיה התוצאה המדוייקת הכל טוב ויפה. יש שקט בידיעה, בשיגרה. בלי גלים גבוהים, בלי תנודות רגשיות קיצוניות, כאלה שמותירות אותי באפיסת כוחות, מזועזעת עד עמקי נשמתי. אבל השקט הזה לא מתאים לי כרגע זקוקה לשינויים, ללַבַֿה גועשת להרגיש "עד העצם" לחוות, לזוז, לא לתכנן להתחיל ולזרום עם מה שקורה, עם מה שיבוא. גם אם מה שיבוא יכאב, ישרוט, ידמם כי שם, בפיצוץ, בדברים שקורים, הכי מעניין, והכי יצירתי, והכי חיים. רק בתוך האש אני מסוגלת לראות, להרגיש, ליצור, לחיות. ואז יכול לבוא השקט…

כשאת עוד לא יודעת מי את ומה את רוצה לעשות בחייך, את משתתפת, בפעם הראשונה, בשיעור רישום. אבא לימד אותך להעתיק ציורים. ציירת כל כך יפה שהמורה קראה להורים וביקשה שהם…