*

שונאת להיות חולה (מי אוהבת?) הגוף כואב, האף דולף, העיניים נפוחות. המוח כמו משותק.
ערפל כבד משתלט על החושים. ומי אני ללא המבט החוקר, המחשבה המסתלסת סביב עצמה?
שלושה ימים שלמים התמסרתי לאין, ביום הרביעי התחיל לרדת גשם.
ריח אדמה רטובה הגיע (אני מריחה!) בחוץ אור אפרורי, זה שאני כל כך אוהבת.
על השולחן במרפסת ראיתי עלה בודד, יושב בתוך שלולית קטנה.
תצלמי, אמרתי לעצמי. אבל ממתי את מצלמת עלים בגשם? תצלמי, תראי כמה יפה.
צילמתי, התעוררתי.

Share

השאר תגובה