בלוג

המקוננת

Posted on 4 בפברואר 2010
 
 

7 Comments

  • Reply
    ח ל י
    4 בפברואר 2010 at 19:33

    למה מקוננת? למה בקומבניזון? היא בחרה את הבגד? את? על מה היא מקוננת? מה את יכולה לספר על הצילום, הסיטואציה, המצולמת?

  • Reply
    רוני
    4 בפברואר 2010 at 21:08

    אבל למה שתגלה?
    למה שלא נמצא לבד מה זה אומר לנו?
    אני לא כל כך מחבבת הסברים ליצירות.

  • Reply
    ח ל י
    4 בפברואר 2010 at 21:30

    אמרתי מה זה אומר לי במייל פרטי. קבלתי תשובה.

    אני לא רוצה הסברים גברת גלבפיש, אני רוצה אינפורמציה שתעזור לי להרוג את החתול הפנימי שלי ועוד קצת כדי שתעזור לי להמשיך להביט בצילום עם משהו נוסף. זה טוב וזה מותר לפעמים, בטח כשמכירים את הצלם 🙂

  • Reply
    אליסיה
    4 בפברואר 2010 at 21:52

    לא לריב…
    🙂
    הדבר היחיד שאני יכולה לספר הוא שיש כאן תהליך אמנותי-רגשי. הבחירות מוקפדות ולא אקראיות.
    ועל מה היא מקוננת?
    כל אחת והקינה שלה…

  • Reply
    ח ל י
    4 בפברואר 2010 at 22:01

    היא כבר לא באמת צריכה אותנו, יש לה עדת חדשות 🙂

  • Reply
    רוני
    5 בפברואר 2010 at 13:17

    כשקוראים לי גברת גלבפיש אני ישר נכנסת למיטה עם תה חם ושמיכה טובה.
    נשיקות, ליידיז.

  • Reply
    בועז
    10 בפברואר 2010 at 15:08

    גברת גלבפיש היקרה!

    הו, מי יתנני תה חם ושמיכה טובה ואת האפשרות להיכנס למיטה! הרי זה אושר צרוף בימים קדחתניים אלה.

    2
    ולענין התמונה: אהבתי מאוד. מאוד. יש בה עצב סמוי, מסתורין. משהו צרפתי (כל אחד והאסוציאציות שלו).

Leave a Reply