חללים נטושים - אליסיה שחף צילום | עיצוב |
In בלוג

חללים נטושים

דליה קמיסי היא צלמת לבנונית בוגרת האקדמיה הלבנונית לאמנויות.

דליה עוסקת בצילום תיעודי-חברתי: היא צילמה בעיראק במסגרת פרוייקט הומניטרי, את חייהם של פליטים בגבול ירדן-עיראק ב- 2004, ושימשה כעורכת צילום ב- AP בביירות במלחמת לבנון השניה.

הסידרה "חללים נטושים" היא עדות אסטתית להפליא, של השלכות המלחמה על העם הלבנוני.

© Dalia Khamissy

בצילומיה של קמיסי אין אנשים. אבל הנוכחות האילמת, החסרה, של האנשים שקנו את השטיחים, את הכורסאות המפוארות, שתלו את הוילונות המהודרים, שצבעו את הקירות, זועקת מתוך הצילומים. לכל צילום מוצמד טקסט קצר שמתאר את המקום המצולם, והנזק שנגרם בעקבות ההפצצות. אלה לא צילומים אקראיים, או מבויימים, אלה צילומים של בתים שהיו שייכים לאנשים שהיו צריכים לנטוש את בתיהם ורכושם ולעבור למקומות אחרים, בטוחים יותר.

אלה לא צילומים "קלאסיים" של מלחמות, שהרי אין כאן חיילים מיוזעים, דם, חלקי גופות, או עשן שמיתמר מעל שדה בוער. המבט הקרוב, לרוב מבפנים, מתוך הבית, הוא עדין, ואפילו מעט רומנטי, סוג של אינטימיות שרובנו לא היינו רוצים לחוות מרצונינו החופשי.

© Dalia Khamissy

ודווקא המבט הזה, שאין בו דרמות גדולות, והוא יפה כל כך, שקט ונקי, מצליח לשדר את העצב העמוק, הכאב העצום, את חוסר התקווה.

בלי קשר לדיעות פוליטיות, או באיזה צד של הקונפליקט האינסופי הזה אנחנו חיים, ההשלכות של המלחמות הן אותן השלכות: הרס, ואובדן חיים, ועצב, וכאב.

© Dalia Khamissy

אליסיה שחף

פורסם ב- viewfinder

Share

אולי גם זה יעניין אותך

תגובה 1

  • Reply
    Yael Barzilai
    05/09/2010 at 10:07 am

    It's when the war comes to the place you feel is the safest: your home. It can be my home, my sofa. It's a dead home. It exists – but it's dead.
    It's the horror of war – without showing blood and bodies (but the bodies exist .)

  • השאר תגובה

    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות