הלמוט ניוטון

Each photo should look like a frame from a film"". גישה חדשנית ומהפכנית שלא הייתה נהוגה עד שניוטון החל לצלם בתחום האופנה.

 

הלמוט ניוטון  נהרג בסוף השבוע האחרון בתאונת דרכים.

מגיע לו פוסט שהוא מחווה קטנה. האיש הזה קבע אמות מידה חדשות לצילום אופנה, כאשר הפך את הצילום המגזיני לאמנותי יותר, בוטה יותר, זוהר יותר, מיני יותר. ניוטון הוציא את הדוגמניות מהסטודיו אל הרחוב, אל היומיום, אל הסביבה הטבעית.

ההשפעה שלו ניכרת לא רק בצילום האופנה, אלא בצילום אמנותי בכלל כמו גם בקולנוע.

ניוטן יצר נרטיב מורכב שהנושאים המרכזיים שלו סובבים סביב המין והארוטיקה, מקורות הכוח וזוהר.

 

ניוטון מצא את העניין המרכזי בגוף האישה. יותר נכון, בגוף העירום והמושלם של האישה.

הוא קומם פמיניסטיות, קיבל הכרה מהממסד האמנותי, צילם עבור עיתוני האופנה הגדולים בעולם, גרם לאנשים לעשות כרצונו כדי להצטלם עבורו.

 

ניוטון נולד בברלין בשנת 1920 למשפחה יהודית אמידה. בגיל 16 הוא החל ללמוד אצל הצלמת איוה (Yva) שהתמחתה בצילום אופנה, עירום ודיוקן.

הוא התגורר באוסטרליה, בפריז ובמונקו. משנת 1957 עבד עבור מגזיני האופנה היוקרתיים, צילם דיוקנים של אייקונים של העולם הזוהר והעשיר: אמנים, אנשים מתעשיית הקולנוע, פוליטיקאים, האנשים שעושים את האופנה.

בצילומי הדיוקן שלו רואים את הכוחניות שהפעיל על המצולמים: הוא שיחק באנשים המוכרים והחשובים כרצונו: גרם להם ללבוש בגדים ואביזרים משונים, העמיד אותם בפוזות מוזרות. הוציא מתוכם את הקיצוני, האמיתי, בצילומים מוקפדים ואסטטיים להפליא.


Raquel Welch Beverly Hills 1981 – Helmut Newton

 

ניוטון טען, שהוא שטחי, שהצילום שלו לא עמוק, שהוא לא אמן, שטעם טוב הוא אויב האופנה, אויב הצילום, אויב האישה, אויב הארוטיקה.

למרות טענה זו, הממסד האמנותי חיבק אותו באהדה רבה. הוא הציג בתערוכות רבות ברחבי העולם, הוציא לאור ספרים עם עבודות אישיות ששיקפו את הגישה הצילומית שלו.

 

אפשר לראות בעבודות שלו התייחסות לאמנות, דוגמת "נשים ערומות, נשים לבושות", שלי אישית הזכיר את ה- maja  הלבושה והעירומה של גויה.


Naked-Dressed Helmut Newton

אחת העבודות המוכרות שלו – Big Nudes צולמה בהשראת צילומי טרוריסטים מבוקשים שהפיצה המשטרה: צילומי גוף שלם על רקע לבן, שעשו רושם "עירום" על הלמוט ניוטן. 



Big Nude – Helmut Newton 1980

 

הסידרה "Cyberwoman"  מציגה דוגמניות שמצטלמות בסיטואציות מהיומיום האמריקאי הזול וחסר הזוהר: נוצר פער ענק בין הדמויות המושלמות לבין הרקע הלא איכותי של היומיום האפור הזה. 


Cyberwomen – Helmut Newton 2000

 

הסידרה בפירנצה – עבור The Firenze Convention Bureau


Florence by Helmut Newton

 

הסידרה Autoerotica – עבור וולקסווגן


Autoerotic – Helmut Newton

 

Share

אולי גם זה יעניין אותך

6 תגובות

  • Reply
    יולי
    26/01/2004 at 2:11 pm

    הללו, גם כשהעירום לבוש. הוא צילם גם עירום גברי?

  • Reply
    אילן
    26/01/2004 at 4:27 pm

    אני יכול להבין את התואר "אויב הארוטיקה". גם זה סוג של הישג, להציג נשים כל כך יפות בעירום בלי שזה יהיה אירוטי.

  • Reply
    אליסיה
    26/01/2004 at 4:51 pm

    יולי: הוא לא צילם גברים עירומים, למעט את השחקן הלמוט ברגר.
    אילן: כמובן שהכל בעיני המתבונן, ועל פי השקפתו.
    אבל לדעתי לא הבנת מכון את המשפט (אולי לא מנוסח כל כך טוב) הלמוט ניוטון טען, ש"טעם טוב" הוא אויב הארוטיקה. שהוא לא מצלם על פי ההגדרה הנורמטיבית של "טעם טוב" כי זה מה שהורס את הארוטיקה וכו'.

  • Reply
    אילן
    26/01/2004 at 6:44 pm

    כי מהתבוננות בצילומים, מה שקופץ לי בראש מייד הוא היעדרה של ארוטיקה. תודה לך על ההסבר, בכל האופן.

  • Reply
    ר
    26/01/2004 at 7:10 pm

    התפלאתי איך הידיעה על מותו עברה כמעט ללא שום אזכור משמעותי. ללא ספק אחד היוצרים הממזריים ביותר של המאה הקודמת…

  • Reply
    רוני
    26/01/2004 at 8:01 pm

    לפיה לניוטון ארוטיקה משלו והוא אכן יוצר מרתק, מזכיר לי בויטאליות ובעוצמה שלו את מייפלת'ורפ (על אף שברור שהם גם שונים) אבל —
    הצילומים שלו הם ההיפך מארוטיקה בעיניי. יש בהם אסתטיקה קרה ואלימה ומשהו שיותר מפחיד אותי מאשר מושך.
    ועדיין הם מדהימים.

  • השאר תגובה