אוי, אמסטרדם - אליסיה שחף צלמת אמנית - צילום אישי לנשים ונערות - פוטותרפיה

אוי, אמסטרדם

היה לי איזה unfinished business עם אמסטרדם.

כשההורים שלי החליטו לחזור לארגנטינה לאחר ארבע שנים בבת ים, הגבתי ממש רע.

היה לי טוב כאן, היו לי חברים אהובים, אהבתי את הקירבה לים, היו אלה ארבע שנים קצרות ומאוד משמעותיות בחיים שלי.

עשיתי סצנות, בכיתי, צעקתי.

המוצא האחרון היה לשחרר את הכלבה שרק המליטה ושמרה על הגורים שלה בשיניים חשופות, כשהגיע קונה פוטנציאלי לראות את הדירה.

בזה דווקא הצלחתי, הדירה לא נמכרה, אבל אנחנו נסענו בכל זאת.

ההורים ניסו לנחם אותי בטיול ארוך ומגניב לאירופה, במקום לטוס ישר לבואנוס איירס.

בשיעורי אמנות למדנו על ואן גוך ואני התאהבתי בו. חלמתי לראות את המוזיאון שבו מוצגות העבודות שלו באמסטרדם.

הטיול היה מקסים, טסנו מארץ לארץ, התארחנו במלונות פאר וקנו לי כל מה שביקשתי.

אבל למוזיאון לא נכנסנו. לא זוכרת למה, סביר להניח שהם חשבו שאחותי הקטנה תשתעמם ותשגע את כולנו.

היום אני פחות מחוברת לואן גוך. לרגע חשבתי שאין לי צורך לבקר במוזיאון.

אבל היינו שם ליד, ובהחלטה של רגע אמרתי, נכנסים.

מוזיאון ואן גוך

ואז, בתוך המוזיאון, פתאום הייתה איתי הילדה בת 15 שהייתי, הסתובבתי איתה מוקסמת ומתרגשת מהרישומים שלו, מהנחת הצבע, מהנופים הצבעוניים ומהטירוף שלו.

והמוזיאון, פשוט יפהיפה.

באותו מתחם, בבניין מהמם, Moco Museum, מוצגת תערוכת אמני גרפיטי – Bansky (שעל פי הפרסום במוזיאון לא אושרה על ידו) ו- Icy&Sot המעולים.

אמנות רחוב כלואה בתוך קירות מוזיאון תמיד עושה לי אי נחת, מצד שני זו הייתה הזדמנות מעולה לפגוש את העבודות הנהדרות של האמנים האלה.

ואם כבר קירות שסוגרים על יצירות שנולדו ברחוב, אז בבניין כזה.

Banksy Laugh now (UNAUTHORIZED)

Icy&Sot

היה קר מאוד מאוד, ברמה שהיו רגעים שממש לא הרגשתי את אצבעות הרגליים והלחיים, החלק היחיד שהיה גלוי בכל הגוף, כאבו לי.

למזלנו סוף השבוע שלנו היה ברובו שמשי, עם שמיים כחולים נקיים מעננים.

השמש קצת מחממת את הגוף, אבל היא גם מאוד מסנוורת, ומקשה על הראיה ובטח על הצילום.

אבל, כמו שאני מסבירה תמיד לתלמידים שלי, במקום להילחם באור, תזרמו איתו.

שמש קפואה ומסנוורת

אחת הסיבות שרציתי להגיע לאמסטרדם, היה מוזיאון הצילום FOAM.

המבנה נהדר, הכל מסודר, אבל התערוכה שמוצגת שם הייתה ממש מאכזבת. (עכשיו הצצתי באתר שלהם וראיתי שנפתחת תערוכה חדשה)

לעומת זאת – הקשבתי לחברי הטוב דר' יוחאי רוזן שהמליץ לבקר במוזיאון הצילום Huis Marseille, ומזל שכך.

שתי תערוכות מעולות – של הצלמת Hellen van Meene שאני עוקבת אחריה כבר הרבה זמן ומגיע לה פוסט נפרד, והצלם Koos Breukel, בתערוכה מרגשת במיוחד.

חדר אחד במוזיאון הצילום. העבודות המוצגות של Koos Breukel

הסתובבתי במבנה המדהים הזה כמו אליס בוונדרלנד, אבל ממש, נהנית ומקנאה, למה אצלנו בישראל אין אפילו מוזיאון צילום אחד ? למה היחיד שהיה נסגר?

כל כך הרבה צלמים טובים יש לנו כאן, חבל.

אני מאוד אוהבת שווקים, ויש לא מעט באמסטרדם.

התמזל מזלנו וגם היינו שם באחד מימי ראשון המעטים ששוק הפשפשים הגדול באירופה מגיע לאמסטרדם.

מתחם האמנים € make art not

המוני אנשים, מוכרים וקונים בגדים, צעצועים, רהיטים, קישוטים ומה לא.

במתחם הענק הזה מפוזרים קונטיינרים שהם סטודיואים של אמנים, רק אחד היה פתוח באותו יום ראשון, ומה שראיתי שם הקסים אותי ממש.

לבסוף, עוד משהו אישי ומרגש במיוחד.

מרים ברוק כהן, אישה יקרה, שלחה לי צילום של הבית בו גדלה באמסטרדם עם הכתובת המדוייקת.

בצניעות שמאפיינת אותה היא כתבה לי: את לא חייבת ללכת לשם.

תכננו להגיע לרובע היהודי, ובעקבות ההודעה הקצרה שלה חיפשתי את הבית, הצטלמתי בחזית שלו ושלחתי למרים.

בזמן שהבנזוג צילם אותי דמיינתי איך מרים הילדה יוצאת מהבית ורואה את כל היופי הזה.

מול הבית של מרים

 

 

 

Share

אולי גם זה יעניין אותך

3 תגובות

  • Reply
    מרים ברוק-כהן
    02/12/2018 at 4:40 am

    אליסיה יקרה, קודם כל אני עשירת תודה ומלאת צמרמורת, שהלכת לראות את הבית והצטלמת לידו . אגב אנו גרנו בדירה אחת יחד עם עוד שתי משפחות, בגלל חוסר בדיור אחרי מלחמת העולם. גם עם תחושת הקור אני מזדהה , בוקר בוקר סירבתי לצאת מהבית בגלל הקור הזה. יש באמסטרדם הרבה חשבונות לא גמורים ובכל זאת זו עיר כל כך מיוחדת. עם הרוחות של כל משפחותינו. עם סיפורים על היסטוריה של עם קטן שהלך וכבש ארצות אחרות. האור באמסטרדם זה גם סיפור מיוחד. בגלל שהיא עיר צפונית. תודה שנסעת תודה שראית. היי ברוכה. מרים

  • Reply
    יוחאי רוזן
    02/12/2018 at 7:08 am

    כיף לקרוא. פרספקטיבה אחרת על מקום מוכר. אני כידוע נמצא תמיד בהאג, שהיא שקטה ואינטימית יותר. לגבי מוזיאון הצילום. עסקתי הרבה בצילום ישראלי ודי נשברתי מזה. הסיבה העיקרית: חוסר עניין לציבור (לא יודע איך, אבל חוסר העניין מדהים). הנה נסגר מוזיאון הצילום היחיד בארץ ואף אחד לא שם לב.

  • Reply
    על הצילום - אליסיה שחף צלמת אמנית - צילום אישי לנשים ונערות - פוטותרפיה
    03/12/2018 at 1:07 pm

    […] היומולדת, אמסטרדם העניקה לי במתנה שפעת […]

  • השאר תגובה

    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות