רקל

כשסבתא רקל מתה, הלכתי לסדרנית העבודה והודעתי לה שסבתא שלי מתה ושאני נוסעת לאמא שלי.

היא כעסה עליי, איך היא תמצא ככה ברגע האחרון מחליפה למחר. מישהי שיכולה לעבוד במטבח. לא סתם עובדת, אלא אחת שיכולה לבשל אוכל צמחוני טעים, לא משהו פשוט, לבשל אוכל למאתיים איש.

היא גם לא הבינה למה אני צריכה לנסוע לאמא שלי לרמת השרון, כשסבתא מתה בארגנטינה לפני שלושה ימים, (אבל רק עכשיו הודיעו לנו). ומתי תחזרי, את נוסעת לארגנטינה ללוויה שלה?

כל הדרך לרמת השרון, שלושה אוטובוסים, אני חושבת על הנסיעות באוטובוס מבואנוס איירס לרוסריו, אני וסבתא באוטובוס מיוחד כזה, שנוסע מרחקים ארוכים, יום שלם באוטובוס, בדרך לחופשת קיץ ברוסריו, אצל דודה פלורה.

היינו הולכות לחוף הים, ולאכול גלידה, וסבתא רקל הרשתה לי ללכת לישון מאוחר ולצחוק יחד איתן מהבדיחות הגסות שהן היו מספרות.

אמא סיפרה לי, שבאחת מחופשות הקיץ ברוסריו, סבתא רקל לקחה אותי לסרט "למבוגרים בלבד". היא הסבירה לי שהיא לא מרשה לי לראות סרטים כאלה כי יש שם דברים שאני לא יכולה להבין ויכולים להזיק לי.

אין לי שום זיכרון של הסרט הזה, רק את הסיפור של אמא אני זוכרת.

סבתא רקל ואני ביומולדת שנה שלי

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה   ביום יולי 7, 2017 בשעה 7:02 pm

    היי, אהבתי את הרשימה. יש בה נגיעה של נוסטלגיה וגעגוע… כמה מעט אנחנו זוכרים מהסבתות…

  • ali   ביום יולי 7, 2017 בשעה 11:40 pm

    תודה תרצה, אני זוכרת את שתי הסבתות והסבא שלי שאהבתי ואהבו אותי מאוד.

  • לוסי   ביום יולי 9, 2017 בשעה 12:19 am

    מרגש ונוגע ללב. זכית.

  • ali   ביום יולי 9, 2017 בשעה 12:23 am

    תודה לוסי, לגמרי זכיתי

פרסם תגובה

שדות נדרשים מסומנים *

*

*