היום לפני 5 שנים היא ויתרה סופית. הזמן קצת מרפא, היא כבר כמעט זיכרון.
אז נזכרתי כמה יפה היא הייתה. ואיך אהבתי לקרוא לה ma, זה הרגיש קרוב יותר, איכשהו.
עומק שדה – אליסיה שחףהיום לפני 5 שנים היא ויתרה סופית. הזמן קצת מרפא, היא כבר כמעט זיכרון.
אז נזכרתי כמה יפה היא הייתה. ואיך אהבתי לקרוא לה ma, זה הרגיש קרוב יותר, איכשהו.
תגובות
איזה תמונה מקסימה,
ואיך, תגידי איך זה היה כתוב מראש.
איך שאת מצטלמת כבר אז עם צילום ביד.
כמה אתן דומות.
וזה כשלעצמו הזכרון הממשי ביותר.
צילום יפה וגם כתבת יפה ונוגע.
חיבוק, יקירה. חיבוק.
פרסם תגובה