In בלוג/ טקסט וצילום

שתיקה

כבר שבועיים אני מתאפקת. משתיקה.
מה את צריכה את זה, שיקללו, שיקראו לי בשמות.
אז משתיקה.

שותקת

אבל הבטן מתהפכת.
הייתי כבר בסרט הזה.
אמרו לי לשתוק.
אמרו לחברים שלי לשתוק.

ומי שלא שתק – איבד את חייו, את חירותו, או את שפיות דעתו.

וכשאני נזכרת,
אני פותחת את הפה, ושוב סוגרת אותו.
כי התותחים רועמים וזה

* * *

אני אוהבת ומכבדת בני אדם.
לא אכפת לי אם הם שחורים ירוקים או נמוכים
לא אכפת לי באיזה אלוהים הם מאמינים

אכפת לי איזה אדם הוא, איזו אישה היא
ולכל אחד ואחת מחשבות שונות, דיעות שונות

אני מאמינה שעם כל אחד אפשר לדבר

ושבעיות לא פותרים באלימות

 

people

 

 

 

 

"שתיקה היא כלי בידי מדכאיםדברי !
מי ישמיע את האמת שלנו אם לא את או אנידברי בקול !
אם איש לא ישמע את דברינו, מי ילמד את שפתנודברי !
אם איש לא ילמד את שפתנו, מי יבין אותנודברי בקול !
אם איש לא יבין אותנו, נהיה בלתי מובנותדברי !
הקיפי עצמך בנשים והביעי את עצמך.
יקשיבו לך גברים ונשים כאחד.
מי ישבור את השתיקהדברי !
מי ילמד את בנותינו, אם לא את ואני?
דברי בקול ! "

 (מתוך הטאו של הנשים, כתוב בלשון נקבה, רלבנטי לכל אדם באשר הוא, ללא הבדל של דת, גזע או מין )

 

Share

אולי גם זה יעניין אותך

תגובה 1

  • Reply
    talila
    23/07/2014 at 3:18 pm

    הבטן מתהפכת. לגמרי.
    תודה אליסיה.

  • תגובה

    שינוי גודל גופנים