09:12 , 03.08.11

 
  שלחו להדפסה

חדר משלך
צילום: אליסיה שחף צילומי תשוקה נשית צילום: אליסיה שחף
לחצו כאן להגדיל הטקסט לחצו כאן להגדיל הטקסט
אל עצמך תשוקתך: תערוכת צילומי נשים

הצלמת אליסיה שחף מציגה צילומי נשים ומושא תשוקתן, להבדיל מדימוי האשה הנחשקת בכל תמונת פרסומת לגלידה או מכונית, בצילומים הללו מדובר בתשוקה הפרטית של המצולמת
דפנה לוי

אליסיה שחף מצלמת תשוקות של נשים. בניגוד לאסוציאציה המיידית של מי שרגילות לקבל דימויים של נשים על סף אורגזמה גם בפרסומות של ריהוט, מכוניות וגבינה צהובה – שחף מתעניינת במה שבאמת מעורר אותנו מבפנים. לפני כל צילום היא משוחחת עם המצולמות שלה, ובעזרת שאלות מנחות עוזרת להן לגלות את הדברים שאליהן הן משתוקקות באמת: מגע, תנועה, חופש, סיפורים, ריקוד. את החלומות הכל כך אישיים האלה היא מנסה לתרגם לדימוי, ובסופו של דבר לעבודת צילום. התוצאות מפתיעות – לא תמיד קל לנחש אילו מחשבות עמדו מאחורי כל תמונה, אבל קשה להתעלם מהעוצמה של התשוקות העולה מכולן.


 

שחף, בת 51, תושבת כפר סבא, מצלמת בערך מגיל 6. היא ילידת ארגנטינה, שעלתה ארצה, חזרה לשם ובסופו של דבר חזרה לכאן. היא למדה צילום ואוצרות ב"קמרה אובסקורה", ומשיטוט קליל בבלוג שלה, שבו היא מציגה גם צילומים מהשטח, מסיורים בחו"ל ועבודות שנולדו בסטודיו שלה, קל לזהות שיש לה עניין עמוק בבני אדם, וגם חיבור, מסוג החיבורים שמתקיימים בזכות איזה קליק, הבנה שקשה לנסח במילים.


 

פרויקט התשוקה אינו פרויקט הצילום הראשון שלה. הוא מתקיים בו זמנית במקביל לפרויקט "הגיבורות", במסגרתו היא מצלמת נפגעות תקיפה מינית . היא לא יוצאת לחפש אותן – היא פרסמה קריאה לכל מי שמעוניינת ומחכה שהן יפנו אליה. 27 נשים פנו אליה עד כה. "רציתי לתת קול לנשים שעברו תקיפה מינית, כדי שלא יצטרכו לשתוק", היא אומרת. "לתת להן דרך להוציא החוצה את מה שעבר עליהן שלא יצטרכו להסתתר". אומרת שחף: "יש המון בושה לא מוצדקת של מי שנפגעת מאלימות, ובדרך כלל הפנים שלהן מוסתרות בעיתונים ובטלוויזיה. זה נעשה לכאורה כדי להגן עליהן, למרות שרוב הנשים שאתן דיברתי (ולא כולן התלוננו על מה שנעשה להן) אמרו שלא שאלו אותן אם זה מה שהן מעדיפות".


שחף עובדת בימים אלה על תערוכת הגיבורות שלה, ובינתיים מצלמת נשים מכל הגילים והעיסוקים, צילום שנועד לסייע להן להתמודד דימוי הגוף שלהן. הן באות להצטלם, ואגב כך מדברות על מה קשה להן, מה מפריע להן ומנסות לראות איך הדברים נראים בעיניה שלה, כצלמת. "צילום הוא שיקוף שמאפשר יותר מסתם להסתכל במראה", אומרת שחף. "את רואה את המבט של מישהו אחר, של מי שמצלם."


 

ולצלמת הרי יש דעה על המצולמות שלה:

"הצילום באמת לא תמים, הוא תלוי בנקודת המבט של המצלמת. זה בא לידי ביטוי בתוצאה הסופית. כשלמדתי צילום, קיבלתי כל הזמן ביקורות שטענו שאני מצלמת יפה מדי, ועם השנים הבנתי שמדובר ביכולת שלי לראות את היפה בכל דבר, למצוא בכל אחד את מה שיפה בו. אני יודתע שאני מסוגקלת להביא גם אישה שאינה הכי יפה בעולם לצילום יפה – לא באמצעות שקר, לא באיפור ולא בפוטושופ, אלא בצילום נקי שיש בו תמיד הפתעות, והן תמיד מופתעות מכמה שהן נראות טוב".


 

איזה נשים מגיעות אליך לצילום כזה?

"נשים שלא מרגישות טוב עם הגוף שלהן. מישהי שילדה לפני שנה ולא מרגישה נשית, היא מרגישה שהיא רק אמא והיא מחפשת חיבור מחודש לגוף ולנשיות שלה, היא רוצה להרגיש סקסית. נשים שירדו במשקל ועדיין רואות במראה את עצמן כשמנות, ולא נוח להן להתפשט מול המצלמה. הן רוצות להיות מסוגלות להרגיש טוב עם עצמן וזה קורה, הן ממש מסוגלות להתפשט בפני, יש להן יכולת פתאום להיפתח".


 

זה סוג של טיפול?

"אני לא אוהבת את ההגדרה. אני מצלמת אני לא מטפלת, אבל הצילום מאפשר להן להגיע למקומות טובים. נשים מגלות פתאום את המיניות שלהן, לא בקטע פורנוגרפי, אלא את היכולת להיות סקסיות מול המצלמה ולאהוב את עצמן. יש נשים שבאות להצטלם אצלי כסוג של מתנה לעצמן, כמו שאחרות הולכות למניקור או מסאז', הן יודעות שבמשך שעתיים שלוש זה רק אני והן בחלל פרטי, אני מקשיבה להן, מגלה אמפטיה, ומשהו קורה שם, בלי ספק".


 

כל הצילומים: אליסיה שחף





עוד כתבות באתר לאשה





 





תגיות: לאשה | צילום | נשים | אשה
חזרה