בלוג

enclosed spaces

אימת הילדות שלי: בתים שהחלונות והדלתות שלהם נאטמו עם לבנים. כבר אז ידעתי שאלה בתים נטושים, שבעליהם עברו למקומות אחרים.

אבל הדימיון שלי התפרע, וראיתי את האנשים הלכודים מאחורים הלבנים היפות, זועקים לעזרה ואף אחד לא שומע אותם.

הם נראו לי עצומים בגודלם, החלונות האלה.

You Might Also Like

2 Comments

  • Reply
    רוני
    10 ביוני 2011 at 9:44

    מקשה על הנשימה. גם אני תמיד נבהלת מהם, גם היום.

  • Reply
    דפנה לוי
    10 ביוני 2011 at 10:53

    כשעברתי לגור פה, רוב הבתים נראו ככה, ונדמ היה לי שזה מבטיח איזו שלווה. עכשיו הרסו אותם ובנו מחדש, שום דבר לא אטום ורעשים וקולות פורצים החוצה גם כשאנשים מסתגרים בפנים, והשכונה אחרת לגמרי.

Leave a Reply