קטגוריה: עיצוב

אי שם בתחילת המילניום פנתה אליי אודליה, אחת הבנות של תמר בורנשטיין לזר וביקשה הצעת מחיר לבניית האתר של קופיקו.

לא נולדתי בארץ ולא גדלתי על קופיקו, אבל פגשתי את הספרים דרך הילדים שלי.

אחרי שכל העניינים הטכניים סודרו ונחתמו, ביקשתי לפגוש את תמר.

באתי אליה מצויידת במצלמה, כמובן. (אבל אין לי מושג איפה כל הצילומים שצילמתי שם, הנגטיבים קבורים בתוך קופסאות עצומות שאני חוששת לפתוח, שמא אשקע שם ולא אצא עד יומי האחרון).

תמר ארחה אותי בביתה הגדול והעמוס בפתח תקוה.

עברו עשרים שנה מאז, ואני עוד זוכרת את האנרגיות היצירתיות של תמר.

היא כל הזמן כתבה, פיסלה, וציירה.

אני זוכרת את הפסלים הלבנים והענקיים מסביב לבריכה, כולם מעשה ידיה.

אני זוכרת את קירות הבית עמוסים בציורים ופסלים של תמר.

הקשבתי לתמר, שפעה סיפורים ורעיונות, היא חקרה אותי ואמרה שבטוח תכתוב על אירוע בחיי שעניין אותה במיוחד

בנינו אתר מקסים, צבעוני ויצירתי כמו תמר, ולא שמרנו על קשר.

כשקראתי על מותה של תמר חשבתי, איזה חיים יצירתיים ומלאים היא חיה, וכמה עצוב שהיא כבר איננה.

את ורדה מור ז"ל פגשתי כשהיא השתתפה במועדון צילום הרצליה, אותו ניהלתי.

היא סיפרה לי שהיא עובדת מזה שנים רבות על סידרת צילומים של תיבות דואר.

היא גם אמרה שהיא חולמת להוציא ספר צילומים לאור.

ראיתי כמה צילומים ועודדתי אותה להמשיך לצלם ולהגשים את החלום שלה.

היא הקשיבה לי וגם ביקשה שאעזור לה בבחירת הצילומים, יש לי אלפים היא אמרה לי.

התחלנו תהליך עבודה שבו מיינתי וצמצמתי את מספר הצילומים.

ואז ניגשנו למלאכת העיצוב והעימוד של הספר.

הצעתי לורדה עיצוב מאוד מינימליסטי, שיתן הרבה כבוד ומקום לצילומים היפים שלה והטקסטים שהיא כתבה שמלווים אותם.

הוספתי נגיעה עיצובית פשוטה אבל משמעותית של מספור העמודים וקווים תוחמים.

ורדה אהבה את התפיסה העיצובית שלי ותוך זמן קצר הקבצים הועברו לדפוס והספר יצא לאור.

את ההשקה של הספר ורדה בחרה לקיים בתולעת ספרים במאז'ה, היה אירוע מרגש (ומאוד טעים).

מאוד הצטערתי לשמוע שורדה נפטרה כמה שנים לאחר ההשקה המוצלחת ההיא.

עם זאת, אני שמחה שעזרתי לה להגשים חלום.