דייב, תודה 🙂
אני אנסה לנסח הסבר, עוד לא.
ומעיין: תודה על הביקורת הכנה.
אני בטח לא אתווכח עם התחושה הלא נעימה שהצילום הזה העביר לך.
מה שכן, אני מודעת לחשיפת היתר. הייתה לי כוונה כזו, וזו לא טעות.
מאד יפה. ועדין ורגיש.
האובר חשיפה הופכת את הצילום כמעט לציור אימפרסיוניסטי.
אובר חשיפה לאחרונה מאד מאעסיק ומושך אותי בצילום, גם בציור, אולי בגלל ששפע הצבעוניות היום יומית בכל מדיה אפשרית, מאסתי בו.
באובר חשיפה, התמונה/צילום הופכים כמעט למנוכרומטיים, מינימליסטים.
אני נמשכת לאור המסמא את העיניים. כמו שפע אור של שמש ענקית שעומד ביני לבין האימג' ומתרגם לי אותו.
אולי קשור הדבר גם לתחשוה שבשנים האחרונות אור השמש, חזק יותר (כל תופעת החור באוזון והשינויים האקלימיים הדרסטיים שאנו חווים)
5 Comments
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
9 בנובמבר 2005 at 11:22איש של אור,
הבית עבר כאן רק במקרה.
גם הפרח.
[מי שיילך אחרון שיסגור את האור בבקשה או את החלון.]
נפלא.
ותגידי, בא לך לכתוב מה עומד מאחורי היפנית
מעיין
9 בנובמבר 2005 at 15:33אני לא מבין כלום מהתמונה .היא במצב אובר חשיפה .לא נעים לי להביט בה .קבלי זאת ברמת הביקורת הענינית ולא משהו אישי
אליסיה
9 בנובמבר 2005 at 17:44דייב, תודה 🙂
אני אנסה לנסח הסבר, עוד לא.
ומעיין: תודה על הביקורת הכנה.
אני בטח לא אתווכח עם התחושה הלא נעימה שהצילום הזה העביר לך.
מה שכן, אני מודעת לחשיפת היתר. הייתה לי כוונה כזו, וזו לא טעות.
עמי
9 בנובמבר 2005 at 20:25אלי,
שילוב הצבעים מאד מאד נעים ומרתק. תגידי משהו על האור הלבן?
Moon
18 בנובמבר 2005 at 15:14מאד יפה. ועדין ורגיש.
האובר חשיפה הופכת את הצילום כמעט לציור אימפרסיוניסטי.
אובר חשיפה לאחרונה מאד מאעסיק ומושך אותי בצילום, גם בציור, אולי בגלל ששפע הצבעוניות היום יומית בכל מדיה אפשרית, מאסתי בו.
באובר חשיפה, התמונה/צילום הופכים כמעט למנוכרומטיים, מינימליסטים.
אני נמשכת לאור המסמא את העיניים. כמו שפע אור של שמש ענקית שעומד ביני לבין האימג' ומתרגם לי אותו.
אולי קשור הדבר גם לתחשוה שבשנים האחרונות אור השמש, חזק יותר (כל תופעת החור באוזון והשינויים האקלימיים הדרסטיים שאנו חווים)