בלוג על אמנות

*

זה היה שבוע גדוש באמנות, שהתחיל בביקור במוזיאון הרצליה, שלושה ימים ביריד ספרי האמנות בבית הנסן – שם הצגתי את ספר האמנית שלי כריסטינה – ואם כבר בירושלים, ביקור בבית טיכו, והסתיים בשיח גלריה ונעילת התערוכה "שעת טיפול" בגלריה השיתופית בכברי.

אני לא מבינה דבר בפיסול קרמי, לכן לתערוכה אוסף+ | בניין יד | פיסול קרמי רב-דורי בישראל באוצרותה של טלי קיים באתי פתוחה להתבונן ולחוות ללא דיעה מוקדמת.
זו תערוכה יפיפיה, שמפגישה בצורה חכמה בין האמניות הותיקות לעכשויות.
מאוד אהבתי את העבודה של טליה טוקטלי, והציור של בנה הילד על הקיר ריגש אותי במיוחד.
יומיים לאחר אותו ביקור היה לי מפגש מאוד מרגש עם טליה שהגיעה לבקר ביריד בבית הנסן.

טליה טוקטלי

העבודות של רות דורית יעקבי נשלחות היישר אל תוך הבטן הרכה, אל תוך הלב. עבודות שמדברות את הנפש של האמנית, מוגשות לצופות ללא רחמים, יש בהן כל כך הרבה כאב ויאוש שהייתי צריכה להתרחק לרגע, לנשום ואז לחזור ולהתמסר ולהתחבר לכאבים האישיים שלי, ואז, נעמדתי מול העבודה הזו, שלא ראיתי בסיבוב הראשון, וגוש דמעות נתקע לי בגרון.

רות דורית יעקבי

קצת לפני שהקורונה התפרצה לחיינו ביקרתי ביריד הספרים בבית הנסן, אז הספר שלי כריסטינה היה בתהליך עבודה, עוד לא ידעתי שכעבור שנתיים גם לכריסטינה תהיה נוכחות ביריד הזה. שלושה ימים אינטנסיביים, הייתי אומרת מתישים, עברו עליי, דיברתי עם המון אנשים, ראיתי הרבה עבודות יפות, היו כמה מפגשים מרתקים. אחד כזה שהיה עם אישה אחת שפתחה את הספר וקראה שלושה משפטים ואמרה לי, מופתעת, כבר קראתי את המילים האלה.
ניסינו להבין איפה נפגשו דרכינו, והתפתחה שיחה (של מכשפות, שתינו סיכמנו). נפרדנו בחיבוק.

יש משהו בשפה של הילה בן ארי שאני מבינה, שאני מרגישה שהיא מדברת אליי, איתי.
התערוכה קול קורא אל עצמו, שמוצגת בבית טיכו היא מיצב וידיאו, מחווה למגזרות הנייר של האמן משה רייפר.
ישבתי מהופנטת בחושך, עוברת ממסך למסך, סופגת אל תוך הנשימה את התנועה המדוייקת, מחוות הגוף, הנקיון האסטטתי, המיסטי.

הילה בן ארי: קול הקורא אל עצמו

האירוע שסגר את השבוע העמוס הזה היה שיח הגלריה ונעילת התערוכה "שעת טיפול" בגלריה השיתופית בכברי
התערוכה עוסקת בגינון בהיבט הטיפולי שלו.

ליאור שטיינר, אמנית נפלאה שהיא גם חברה אהובה, אורנה אורן יזרעאלי וסהר מיעארי, באוצרותו של שרון תובל, עברו תהליך ממושך ועמוק שהוציא מהם עבודות נפלאות.

כל כך שמחתי שעשיתי את כל הדרך עד כברי, והספקתי לחוות ולהקשיב להסברים של האמנים.


מימין לשמאל: עבודה יפיפיה של ליאור, האמנית ומעריצה

1 Comment

  • Reply
    טליה טוקטלי
    19 בפברואר 2022 at 22:47

    לאמנות זמן משלה . המבט השונה שהעבודה שלי קבלה לאחר שניפגשנו ושוחחנו הטעינה אותנו . תודה על העין החדה והעדינה

Leave a Reply