בלוג ma מאי 1, 2012 by Alicia Shahaf 4 תגובות היום לפני 5 שנים היא ויתרה סופית. הזמן קצת מרפא, היא כבר כמעט זיכרון. אז נזכרתי כמה יפה היא הייתה. ואיך אהבתי לקרוא לה ma, זה הרגיש קרוב יותר, איכשהו. אמא ואני, במאה הקודמת
ח ל י
איזה תמונה מקסימה,
ואיך, תגידי איך זה היה כתוב מראש.
איך שאת מצטלמת כבר אז עם צילום ביד.
אסתי סגל
כמה אתן דומות.
וזה כשלעצמו הזכרון הממשי ביותר.
שרון רז
צילום יפה וגם כתבת יפה ונוגע.
שלומית
חיבוק, יקירה. חיבוק.