בלוג

היום שאחרי

אתמול בצהריים נפתחה התערוכה גיבורות, סוג של חלום שהתגשם.

כל השנים האלה שעבדתי על הפרוייקט הזה ידעתי שאני עושה משהו נכון. לפעמים ידעתי יותר ולפעמים ידעתי פחות.

אני מאמינה שהאמנות יכולה וצריכה לשנות דפוסים חברתיים. שגם אם זו קלישאה שחוקה – תמונה אחת שווה אלף מילים.

לפני המצאת הצילום, אי אפשר היה לדעת איך מקומות ואנשים נראים ללא הפילטר הפרשני של הציירים.

הצילום הביא לעולם פיסות מציאות כפי שהיא. צלמים רבים עשו שימוש במדיום הצילומי כדי להביא לתודעה עוולות חברתיות, כשהם הופכים את הבלתי נראים לנראים.

יש דוגמאות רבות לצלמים כאלה, שהיו לי מקור השראה – דיאן ארבוס שצילמה חולי נפש ומפגרים, לואיס היין שצילם במטרה לעורר את המודעות הציבורית לתנאים החברתיים בקרב מעמדות הפועלים, נאן גולדין שצילמה את חבריה גוססים מאיידס, רוברט מייפלת’ורפ שצילם עירום שחור גברי.

חיפשתי להביא את האישה, היחידה והמיוחדת, אל הצילום. כל אישה וההבעה המיוחדת שלה, כל אישה והאישיות שלה. רציתי שהצופים בצילומים יידעו שעומדים מול אישה ולא מול סטריאוטיפ של נפגעת אלימות מינית. בגלל זה בחרתי בקירבה, בצילומים הקרובים והאינטימיים. כי אחרי שמכירים מישהו ממש מקרוב – אי אפשר להתעלם ממנו.

אתמול ראיתי, שמעתי, בהתרגשות שקשה לי לתאר, את תגובות האנשים, שדיברו על העוצמה האדירה של המבט והגודל העצום של 25 זוגות עיניים שמביטות ישר לתוך העיניים, ישר לתוך הלב.

היה המון בכי וחיבוקים במרכז ענב. והיו המון שיחות, ששמעתי כשעברתי בין האנשים הרבים שהגיעו. ואנשים שניגשו אליי ואמרו לי שרוצים להצטלם, גם הם, להמשיך את הפרוייקט.

אני מודה לכל אחד ואחת שהגיע אתמול לפתיחה של התערוכה (כ- 400 איש ואישה), לכל מי שהתכוון להגיע ולא הצליח והתנצל על כך, לכל האנשים הרבים שנתרמו לעזור ותרמו מזמנם וכספם כדי להפוך את הרעיון למציאות, ובעיקר למשפחתי האהובה, שתמכה מן הרגע הראשון, וממשיכים לתמוך ולאהוב, גם כשאני בלתי נסבלת מרוב לחץ…

ואחרונות חביבות, תודה ענקית לעשרים וחמש המופלאות, שבחרו ללכת איתי בדרך הזו.

ולמי שלא הספיק להגיע לפתיחה  – התערוכה מוצגת במרכז ענב לתרבות, על גג גן העיר בתל אביב, עד ה- 13 למרץ.

תמונות מהקמת התערוכה

תמונות מפתיחת התערוכה

You Might Also Like

3 Comments

  • Reply
    רונית טסלר
    25 בפברואר 2012 at 20:39

    אליסיה יקרה
    נעדרתי מהפתיחה של “גיבורות” כי באותה השעה היתה ההשקה של הספר החדש שלי “מפתחות לגן עדן מכתבים מהגיהנום”, בהיכל התרבות חוף הכרמל….וזה לכשעצמו מעניין, הנושאים משיקים , המשמעות שמאחורי המילים, הפנים, הדמויות.
    מאחלת לך ולפרויקט הצלחה רבה
    נושא חשוב מאין כמוהו.
    מתכוונת להגיע בקרוב,אשמח לפגוש אותך.
    יישר כוח
    רונית טסלר

  • Reply
    נטלי מסיקה
    26 בפברואר 2012 at 10:32

    אליסיה – תודה על מה שיצרת. זו היתה חוייה יוצאת דופן בעוצמתה. למרות הנושא הטעון הצלחת למלא את הקירות בכל כך הרבה חום ואהבה לבריות.

  • Reply
    לינור
    26 בפברואר 2012 at 21:11

    תודה גם לדור (שצילם וצילם וצילם) ולנרקיס.

    אתם מקסימים ואשריכם שיש לכם אימא מדהימה שכזו… 🙂

Leave a Reply