בעולם הטכני של הצלמים, עדשת 50 מ”מ נחשבת לעדשה קלאסית, אחת כזו שחייבים שתהיה לך. היא קשורה לעולם של הצילום המסורתי, הישן והטוב. אם יש לך כסף רק לעדשה אחת – לכי תקני לך אחת כזו.
בשפה המקצועית קוראים לעדשה הזו “נורמל”, עדשה רגילה. למה רגילה? כי היא מדמה את זוית הראיה האנושית. What you see is what you get. הרי העין האנושית לא באמת יודעת לעשות “זום אין” כמו עדשת ה- Tele של המצלמה (זו שמקרבת אלינו את מה שרחוק מאיתנו). העין האנושית גם לא רואה בזוית רחבה (כזו שמתעגלת בפינות).
אני לא נוהגת להסתובב עם מצלמה ברחוב. לא ביומיום. רק בטיולים.
כבר כמה זמן אני שואלת את עצמי, בעצם, למה לא? למה לשלא אקח את המצלמה, עם עדשת ה- 50 מ”מ שלי, זו שרואה כמו שאני רואה, ואסתובב לי בארץ, תיירת-צלמת?

© אליסיה שחף
פורסם ב“במחשבה שניה”
4 Comments
יעל ברזילי
12 בנובמבר 2010 at 10:14גם אני לא מסתובבת עם מצלמה, עצלנית. והמצלמות כבדות…
אבל אם כן, ב-90% מהזמן עם 50ממ.
דפנה לוי
12 בנובמבר 2010 at 15:26אישרווד כבר אמר את זה לפני: I am a camera
יאיא
14 בנובמבר 2010 at 1:2050mm זו עדשה נורמלית כאשר מדובר בפילם 35mm .
בדיגיטליות אם הם לא פרים מלא אלא APS אז העדשה הנורמלית היא בערך 35mm זאת כמובן בהנחה שמדובר ב DSLR .
ali
14 בנובמבר 2010 at 8:20יעל, המשקל זו אחת הסיבות, (אבל לא העיקרית, לפחות במקרה שלי)
דפנה, בהחלט ! 🙂
ויאיא, אתה צודק, בהנחה שמדובר במצלמה דיגיטלית שהיא לא full frame, אבל לא ראיתי צורך להיכנס להסברים טכניים כל כך. הצילום הזה (וכל אלה שיבואו אחריו תחת הכותרת הזו) מצולם ב- 50 ממ.