" איפה אשת לוט כשצריך אותה
שתתן תקווה לגעגוע
מקום ללב הקרוע
שתקרא לרוע בית
שתתעקש
שתתייבש
שתהיה מלח
מלח הארץ "
אתי דרייפוס, בעיקר כותבת.
" וּבְכֵן יֵשׁ עוֹלָם כָּזֶה,
כָּפוּף לְגוֹרָל שִׁלְטוֹנִי?
זְמַן שֶׁאֲנִי קוֹשֶׁרֶת בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת סִימָנִים?
קִיּוּם שֶׁסָּר תָּמִיד לְמָרוּתִי?
שִׂמְחַת הַכְּתִיבָה.
הַיְּכֹלֶת לְהַנְצִיחַ.
נִקְמַת הַיָּד בַּת הַתְּמוּתָה."
מתוך השיר "שמחת הכתיבה" של ויסלבה שימבורסקה
פורסם בסלונה
אסתי
כמה יפה.
סדרה מקסימה. מאוד מזכיר את "כתוב בעור" של פיטר גרינוואי
ח ל י
מתי צולם? 🙂
ויק
תמונות יפות לצד טקסט יפה "היכולת להנציח, נקמת היד בת התמותה".
הצילומים הזכירו לי את צילומי שירין נשאט, של הנשים עם כיתובי שירה פרסית על גופן.
אגב, בוואלה משודר הסרט "נשים ללא גברים", אותו ביימה נשאט.
סרט עדין ויפה שעוסק ביחסים נשים-נשים, נשים-גברים באיראן.
מומלץ בחום רב, צילומים מדהימים.
http://yes.walla.co.il/?w=1/7373/1731048
ali
תודה 🙂