המסע של אנג'לה בייקון קידוול אל התת מודע שלה עובר דרך הניסיון שלה להבין איך הוא מייצר חלומות.
בצילומים שלה יש חומרי–מציאות, שלעיתים חודרים אל תוך החלומות כמו שהם, לעיתים הם לובשים צורות אחרות.
© 2008-2009 Angela Bacon Kidwell
אנג'לה עוסקת בעבודה זו, כמו סוזן ברנסטיין, (עליה כתבתי לא מזמן), וכמובן כמו יוצרים רבים אחרים, בנושא החלום.
בשונה מסוזן, שבונה מצלמות, אנג'לה מצלמת במצלמה "רגילה". האפקט החלומי מושג אך ורק באמצעות טכניקות צילומיות (ההעמדה של הדמויות, הקומפוזיציה, הזוית הצילומית).
אנג'לה אוספת פיסות מציאות שימצאו את דרכן אל חלומותיה. היא עושה מסע מעגלי: מהמציאות אל החלום וממנו חזרה אל המציאות.
© 2008-2009 Angela Bacon Kidwell
כל צילום בסידרה הזו מספר סיפור, שאינו מכיל את כל הסיפור, אלא רק רמזים שלו. בדומה לתת מודע, שלוקח פרט אחד מהמציאות ובונה מסביבו סיפור שלם, לרוב לא קשור לפרט המקורי, לפעמים הפרט אקראי, לפעמים הוא מאירוע שהתרחש באותו יום, לפעמים מהעבר הרחוק.
צילומיה של אנג'לה הם בהרבה מובנים צילומים "פתוחים" – גם מבחינת הנושא וגם מבחינת הקומפוזיציות שלהם. כך, הצופה מוזמן להטעין את מה שהוא רואה בסיפורים הפרטיים שלו: למצוא להם התחלה, אמצע וסוף שמתאימים לו.
© 2008-2009 Angela Bacon Kidwell
13 Comments
אסתי
24 במאי 2009 at 21:06זו איכות שכבר לא רואים היום.
גם לא בניית תמונה כזאת.
איזה יופי
ח ל י
24 במאי 2009 at 22:32גוגל'ד אותה.
אפשר פשוט לעוף לאלף חלומות וסיפורים עם כל צילום כאן. שוב תודה על חלונות חדשים א.. באמת.
מיכל
25 במאי 2009 at 0:26הסיטואציות ממש איקוניות.
תודה
יעל
25 במאי 2009 at 0:32נהדר, במיוחד האמצעית.
לבון אמיר
25 במאי 2009 at 0:46איפה יש ילד באמצע הסערה שנראה כאילו יש מים בתוך הסירה שלון עומד ללא השגחת הוריו ןמשחק בבלון שנישא לאויר ונראה כאילו זו עבודת מחשב או משהו מדהים כמה שזה נראה לא אמיתי ממש מתוך חלום
יעל ברזילי
25 במאי 2009 at 5:00אוהבת מאוד, באמת מזכיר את האמניות האחרות שהבאת לאחרונה (והיא גם מקשרת עליהן). לי זה נראה סגנון-חוף-מערבי בעוד הצילום הישראלי נוטה יותר לחוף המזרחי הנועז והאוונגרדי יותר.
שרון רז
25 במאי 2009 at 7:47תודה, היא נהדרת
הצילום האמצעי מדהים במיוחד
יש לכל איכות הזוייה כזו, באמת כמו חלום
אליסיה
25 במאי 2009 at 8:10תודה לכולכם על התגובות, אני שמחה שאתם נהנים מהחלונות החדשים – במילים של חלי – שאני משתדלת לפתוח.
הפרגון שלכם מעודד אותי להמשיך
🙂
יוחאי
25 במאי 2009 at 14:02בפעמים האחרונות הבאת צלמות מאד מעניינות.
את מגלה טעם טוב ובאמת עושה בשבילנו את העבודה בכך שאת חושפת אותנו לצלמים וצלמות מעניינים.
אליסיה
25 במאי 2009 at 15:46תודה, דוקטור
🙂
שמחה שאתה קורא מה שאני כותבת וגם מגיב !
ובמיוחד שאתה אוהב את מה שאני מביאה לכאן
יעל ברזילי
26 במאי 2009 at 0:45שכחתי לספר לך ששלחתי לסוזן ברנשטיין לינק.
לא שהיא קוראת עיברית…
אילן
27 במאי 2009 at 10:31נראים כמעט כמו ציורים. בניגוד לצילום שאני רגיל אליו (צילום רחוב) נראה שהיא מצלמת לא מה שהיא רואה בעיניה, אלה מה שבנפשה.
מאוד מרשים.
צלם
22 ביוני 2009 at 20:32העבודות יפות ואפילו מדהימות אבל יש בהן עיבודי מחשב.