דייב, תודה 🙂
אני אנסה לנסח הסבר, עוד לא.
ומעיין: תודה על הביקורת הכנה.
אני בטח לא אתווכח עם התחושה הלא נעימה שהצילום הזה העביר לך.
מה שכן, אני מודעת לחשיפת היתר. הייתה לי כוונה כזו, וזו לא טעות.
מאד יפה. ועדין ורגיש.
האובר חשיפה הופכת את הצילום כמעט לציור אימפרסיוניסטי.
אובר חשיפה לאחרונה מאד מאעסיק ומושך אותי בצילום, גם בציור, אולי בגלל ששפע הצבעוניות היום יומית בכל מדיה אפשרית, מאסתי בו.
באובר חשיפה, התמונה/צילום הופכים כמעט למנוכרומטיים, מינימליסטים.
אני נמשכת לאור המסמא את העיניים. כמו שפע אור של שמש ענקית שעומד ביני לבין האימג' ומתרגם לי אותו.
אולי קשור הדבר גם לתחשוה שבשנים האחרונות אור השמש, חזק יותר (כל תופעת החור באוזון והשינויים האקלימיים הדרסטיים שאנו חווים)
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
איש של אור,
הבית עבר כאן רק במקרה.
גם הפרח.
[מי שיילך אחרון שיסגור את האור בבקשה או את החלון.]
נפלא.
ותגידי, בא לך לכתוב מה עומד מאחורי היפנית
מעיין
אני לא מבין כלום מהתמונה .היא במצב אובר חשיפה .לא נעים לי להביט בה .קבלי זאת ברמת הביקורת הענינית ולא משהו אישי
אליסיה
דייב, תודה 🙂
אני אנסה לנסח הסבר, עוד לא.
ומעיין: תודה על הביקורת הכנה.
אני בטח לא אתווכח עם התחושה הלא נעימה שהצילום הזה העביר לך.
מה שכן, אני מודעת לחשיפת היתר. הייתה לי כוונה כזו, וזו לא טעות.
עמי
אלי,
שילוב הצבעים מאד מאד נעים ומרתק. תגידי משהו על האור הלבן?
Moon
מאד יפה. ועדין ורגיש.
האובר חשיפה הופכת את הצילום כמעט לציור אימפרסיוניסטי.
אובר חשיפה לאחרונה מאד מאעסיק ומושך אותי בצילום, גם בציור, אולי בגלל ששפע הצבעוניות היום יומית בכל מדיה אפשרית, מאסתי בו.
באובר חשיפה, התמונה/צילום הופכים כמעט למנוכרומטיים, מינימליסטים.
אני נמשכת לאור המסמא את העיניים. כמו שפע אור של שמש ענקית שעומד ביני לבין האימג' ומתרגם לי אותו.
אולי קשור הדבר גם לתחשוה שבשנים האחרונות אור השמש, חזק יותר (כל תופעת החור באוזון והשינויים האקלימיים הדרסטיים שאנו חווים)