בלוג

גשם

 

You Might Also Like

2 Comments

  • Reply
    יפעת הר אבן
    5 בינואר 2005 at 0:48

    מָתָז-שירה, קיטועין-קיטועין, נוכח תצלום הגשם:

    הַיוֹם מַאֲפִיר בִּמְדוּיָק
    מִתְעַרפֶּל, מְזוּגָג בְּאוֹרחדמַשְמָעִי
    אוֹר מִשְׁתָבֶּר, מִתְקָמְצֵן, מְחַלֵק רְסִיסִים
    שׁוּב אָנִי בָּחַלוֹן

    חַבֵּר אֶת כֹּל הַטִיפּוֹת – עַיִן אַחַת
    וְאֶת כֹּל הַעֵינַיִים – טִיפָּה
    מְתַח קַו מִנְקוּדָה
    לִנְקוּדָה

    לְמִי שַׁיַכוֹת הַטִיפּוֹת שְׁהִכְנַסְתִי הַבַּיתָהּ –
    הַגֶשֶׁם שֶׁדָבַק בְּצִדָּה הַצִיבּוּרִי,
    שֶׁל הַמִטְרִיָה?

    עַכְשָׁיו הַגֶשֶׁם רוֹצֶה לְהִכָּנֵס.
    קוֹדֶם דָּפַק. הִתְעַקֵשׁ. הִתְיַאֵשׁ.
    עַכְשָׁיו הִשְׁאִיר מִכְתַב. מְנוּקָד וְשָׁקוּף.
    לָמָה הֱעֶמַדְתִי חַלוֹן בֵּינֵינוּ?

    תודה על התמונה-הערפּוּל. השיהוי. הרגע של השהות.

  • Reply
    דייב שליט
    6 בינואר 2005 at 8:22

    איך אירגנת ככה יפה את כל הטיפות שיסתדרו לתמונה קבוצתית. יפה הגשם שלך. ונכון.

Leave a Reply