בו זמנית אני מרגיש שנקודת המבט היא איזה כביש בגליל, ופסגת היער, מטרים ספורים לפני המגע ברקיע.
הציפורים ממש לוקחות את הצופה מעלה איתן.
פשוט מדהים.
אפשר לשאול איפה התמונה צולמה?
על להקות של פלמינגואים שמציפות את שמי הארץ. הם יצרו עננים ורודים שנעו בצפיפות אך בשמחה, שמחה של סנוניות.
הם התעופפו אחרי אוטובוס בו נסעתי, כמו נותנים לו להוביל. וכשפתחתי את החלון, הכניסו את ראשם המעוקל והביטו בי.
תודה אליסיה. כפי הידוע לי זהו הצילום הראשון של חלום.
4 Comments
בנו
14 בדצמבר 2004 at 10:14בו זמנית אני מרגיש שנקודת המבט היא איזה כביש בגליל, ופסגת היער, מטרים ספורים לפני המגע ברקיע.
הציפורים ממש לוקחות את הצופה מעלה איתן.
פשוט מדהים.
אפשר לשאול איפה התמונה צולמה?
אליסיה
14 בדצמבר 2004 at 10:44תודה !!
זה צולם באזור רמת ישי, מרכב נוסע.
הרצל
14 בדצמבר 2004 at 22:06על להקות של פלמינגואים שמציפות את שמי הארץ. הם יצרו עננים ורודים שנעו בצפיפות אך בשמחה, שמחה של סנוניות.
הם התעופפו אחרי אוטובוס בו נסעתי, כמו נותנים לו להוביל. וכשפתחתי את החלון, הכניסו את ראשם המעוקל והביטו בי.
תודה אליסיה. כפי הידוע לי זהו הצילום הראשון של חלום.
אליסיה
14 בדצמבר 2004 at 22:55הרצל, זה מפתיע מה שאתה אומר. מפתיע ומרגש.
על דבר כזה לא חלמתי, שיקרה.
יפה, החיבור הזה.