ומתמוססת מחדש. אז אם היום יש המון אורחים, זאת אני באה לביקור שוב ושוב ושוב….סליחה על ההפרעה, תודה על התענוג.
לא מפריעה, בכלל לא. ההיפך. סוג של פיסת זיכרון משותפת כזו, כנראה. 🙂
אי אפשר להימנע מהחיבור בין הראש שלך, בצד ימין, ובין הגוף של הבלרינה הקטנה. הראש והצוואר הערוף על אותו קו רוחב. החיבור מתבקש. אבל אז מתברר שהראש זוכר יותר ממידותיו, כלומר שהזיכרון גדול יותר מהראש הזוכר. והם, כמובן, מנותקים.
הזכרון תמיד גדול יותר מהראש הזוכר. אבל הם לא מנותקים. בכלל.
שמור בדפדפן זה את השם, האימייל והאתר שלי לפעם הבאה שאגיב.
הודע לי על תגובות נוספות באמצעות האימייל.
הודע לי על פוסטים חדשים באמצעות האימייל.
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outזום (הקטנה)
zoom_inזום (הגדלה)
remove_circle_outlineהקטנת גופן
add_circle_outlineהגדלת גופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים
font_downloadסמן קישורים
לאפס את כל האפשרויותcached
יולי
ומתמוססת מחדש. אז אם היום יש המון אורחים, זאת אני באה לביקור שוב ושוב ושוב….סליחה על ההפרעה, תודה על התענוג.
אליסיה
לא מפריעה, בכלל לא. ההיפך.
סוג של פיסת זיכרון משותפת כזו, כנראה.
🙂
דרור בורשטיין
אי אפשר להימנע מהחיבור בין הראש שלך, בצד ימין, ובין הגוף של הבלרינה הקטנה. הראש והצוואר הערוף על אותו קו רוחב. החיבור מתבקש. אבל אז מתברר שהראש זוכר יותר ממידותיו, כלומר שהזיכרון גדול יותר מהראש הזוכר. והם, כמובן, מנותקים.
אליסיה
הזכרון תמיד גדול יותר מהראש הזוכר.
אבל הם לא מנותקים.
בכלל.