כיף של יום, היום.
הגעתי מוקדם לגלריה בקמרה, פגשתי שם את קבוצת הבנות איתה למדתי השנה בסמינר.
סידרנו, סיידנו, ניקינו. תכננו איך כל אחת תתלה את העבודה שלה. מה צריך, כמה מוניטורים, כמה כבלים מאריכים, במה נכבד את האורחים שיגיעו. (דברים טעימים ויין, שווה לבוא …)
מי שעוד התלבטה, קיבלה עזרה. עשינו רשימת תורנויות. (כי צריך שמישהו יהיה שם בשעות שהגלריה פתוחה).
רוני התקשרה לבשר על סיום הספר שלה. כל כך שמחתי. אני כל כך גאה בה. אני בטוחה שהיא תתגבר על המכשולים שעוד יהיו עד להוצאה לאור, ואז גם לה יהיה ארוע חגיגי כזה.
חודשים של עבודה קשה ואינטנסיבית, התאפקה לא לספר על מה היא כותבת, כמעט עד הרגע האחרון. ועכשיו – ספר ! רוני, שיגיד מי שירצה להגיד מה שירצה להגיד על השיחות שמתנהלות כאן ב”רשימות” בינינו לבין עצמנו: אני א-ו-ה-ב-ת אותך !
לקחתי את ההגדלות מהמעבדה, איזה כיף !. הכל יצא כמו שרציתי.
ואז שירה נזכרה שהיא הביאה את ה”עכבר” וששם כתבו עלינו במדור התערוכות החדשות. הם פרסמו את הכתבה ליד התמונה שלי !
הייתי חייבת לשתף את הקוראים והכותבים ביום המשמח הזה שלי.
ולמי שאין “עכבר” – (וגם סתם כדי להשוויץ) – הנה העמוד.
7 Comments
רוני
8 באוגוסט 2003 at 16:48תודה על הפרגון, את מלכה שלי. שיקפוץ העולם, לי יש את החברה הכי שווה.
הלכתי לקנות העיר.
(ירדן ואורי, להרגע, זה חד פעמי, תנו להתרגש 🙂
נועה
8 באוגוסט 2003 at 22:14טוב, מישהו צריך לעשות גם את זה. תמיד שאלתי את עצמי מיהו
אליסיה
9 באוגוסט 2003 at 1:37למה הציניות הזאת.
מה, אי אפשר סתם להיות מאושרים בלי שמישהו יבוא לכער את השמחה?
נועה
9 באוגוסט 2003 at 3:31ותראי אצלה מה יצא
ד'
11 באוגוסט 2003 at 17:38ושיהיה בהצלחה (זה מחר, נכון?)
אליסיה
12 באוגוסט 2003 at 11:32תודה לך, ד’.
איה
17 באוגוסט 2003 at 1:22שמחתי למצוא אותך שוב
אפרופו פירגון….. כתבתי על הנושא, עליך ועל רוני – אצלי.
אני מפרגנת לשתיכן – ובגדול!
🙂