בלוג

דיאן ארבוס

דיאן ארבוס התאבדה בשנת 1971, בשנות ה- 50 שלה.
היא הייתה צלמת נהדרת שבחרה להראות לעולם את השונה.
אני לא רוצה להשתמש במושגים של נורמלי, כי – מי יכול לקבוע בוודאות מי נורמלי ומי לא?
היא צילמה תמונות עדינות, אמפטיות ואסטטיות של אנשים שה”נורמלים” שביננו בדרך כלל לא רואים או לא רוצים לראות.
אפשר לראות את היופי של האנשים המכוערים, המעוותים.
הטבע לא היה אדיב כל כך כלפי אנשים אלה.
אנחנו לא אוהבים את השונה, אנחנו חרדים מהיוצא דופן.
דיאן ארבוס הייתה אמיצה מספיק כדי להסתכל לאנשים אלה בעיניים, כדי לנשום אותם, כדי לחיות איתם.
כנראה – גם לה היה קשה מנשוא, כנראה, היא לא יכלה לחיות בשלום עם הכיעור, עם אי-הצדק.

©Diane Arbus

You Might Also Like

8 Comments

  • Reply
    אורחת לרגע
    18 במאי 2003 at 8:44

    זה מעניין, תביאי עוד!

  • Reply
    רונית
    18 במאי 2003 at 20:40

    תמונה חזקה. משהו בביום (אם אמנם הצלמת ביימה
    את התלבושת, ואני מנחשת שכן) קצת מפריע לי.
    הכובעים וגרבי הברך יוצרים אפקט ילדותי
    מקאברי, שמעצים את הניגוד בין האביזרים
    לבין המראה החיצוני של שתי הנשים.
    בעיניי זה דווקא חושף את הפגמים.
    אשמח לראות עבודות נוספות שלה.

  • Reply
    אליסיה
    18 במאי 2003 at 22:23

    ההעמדה מבויימת, בדרך כלל התלבושות לא. ארבוס תיעדה את האנשים כמו שהם, על כל המגרעות והכיעור שלהם. המיוחד בעבודות שלה הוא דווקא ההתייחסות ה”שווה” למרות הפגמים. את יכולה לראות עוד הרבה עבודות שלה בלינקים שהוספתי בצד. ואני עוד אחזור לכתוב ביתר פרוט על גוף העבודה של דיאן ארבוס

  • Reply
    nina
    18 במאי 2003 at 22:42

    מרתק- קשור לתמת “המכוער היפה” בדומה לתמונת הדוכסית של טניאל והאומנות של ולסקז אשמח אם תרחיבי בנושא

  • Reply
    אליסיה
    20 במאי 2003 at 13:00

    מבטיחה להרחיב, הצלמת הזו היא מרתקת, היא שווה בהחלט עבודה יותר רחבה. מה שכתבתי כאן היה רק לטעימה בלבד.

  • Reply
    vi
    22 במאי 2003 at 13:25

    איזה יופי של תמונה. אני כל כך אוהבת אמנים שמתעסקים באנושיות… שמחתי לגלות עוד יוצרת מעניינת.

  • Reply
    דייב שליט
    23 במאי 2003 at 0:58

    הסתכלתי בלינקים. לפני זה קצת הציק לי באיזשהו מקום הרעיון שאולי נעשה כאן, בשם ה-א-ו-מ-נ-ו-ת שימוש בפגמים של האנשים האלה (כן כן, עוד אחת מהתגובות המתחסדות האלה).
    אבל בעקבות עוד ועוד תמונות שלה שראיתי המחשבה הזאת נמסה לה. ונותרה התחושה החזקה והיופי והעיין הרגישה של דיאן ארבוס.
    תודה אליסיה (וד”ש. חה)

  • Reply
    אליסיה
    23 במאי 2003 at 15:30

    הדבר האחרון שאפשר להגיד על דיאן ארבוס הוא שהיא עשתה שימוש בפגמים של אנשים. אני שמחה שראית עוד עבודות שלה, והמחשבה הזו נמסה לה.

להגיב על אליסיה Cancel Reply