בלוג

שתי ציפורים

הייתי בת 16 כשההורים שלי החליטו לחזור לארגנטינה, ארבע שנים בלבד לאחר שעלינו לארץ.

המון דוברי ספרדית נרגשים בנוקיה

זו לא הייתה התקופה המאושרת בחיי, אם כי בפרספקטיבה של השנים הרבות שעברו מאז, אני יכולה להגיד שהמעברים האלה, משם לכאן, מכאן לשם ובחזרה הפכו אותי לאישה שאני היום, ואני די מרוצה מהאישה הזו…

אלוהים, בין מראדונה למסי, כך הגדיר סבינה את סראט

אבל בגיל 16 לא ידעתי שיום אחד אני אהיה מרוצה. הייתי עצובה וכעסתי על העולם. הרחיקו אותי מהחבר’ה שלי, משפה שאהבתי, וגם מחלק מהמשפחה שלי.

 

שני “קשישים” מלאי אנרגיות

ניסיתי להתאקלם חזרה בעיר בה נולדתי וגדלתי. חזרתי לקרוא בספרדית, התחלתי להתעניין במוזיקה בספרדית, וגיליתי את ז’ואן מנואל סראט. המוזיקה שלו עזרה לי קצת להתגבר על הגעגועים, והכעס, והעצב. ומאז היא מלווה אותי. מרגשת אותי. מרגיעה אותי. מאפשרת לי לבכות, לצחוק, לחשוב.

 

סראט נותן כבוד לאחינועם ניני, מלכת העולם

קשה לתאר במילים כמה מרגש היה המופע אתמול בנוקיה. לא רק בגלל הנוסטלגיה, אלא גם בגלל השירים החדשים, וגם בגלל שכייף לשמוע את הקול המדהים הזה רק משתבח עם השנים. וגם, לראות את האיש הזה, אוטוטו בן 70, שנראה כמו דון ז’ואן בדימוס, במובן הכי מחמיא, שר ורוקד ומפלרטט עם הקהל במשך שלוש שעות. נותן בחזרה לקהל את כל האהבה שהוא מקבל ממנו.

 

עם דיויד ברוזה, שרים “האישה שאיתי” – שיר של סראט שתרגם יהונתן גפן

את חואקין סבינה, הפרטנר התזזיתי של סראט למופע הנפלא הזה, בקושי הכרתי, והוא מאוד מאוד מצא חן בעיניי.

 

Fiesta, אחד השירים הותיקים והיפים של סראט

 

איזה תענוג, כל המוזיקה הזו.

 

 

You Might Also Like

1 Comment

  • Reply
    ג'וליאנה
    22 ביוני 2012 at 18:33

    גם אני הייתי בהופעה עם בן זוגי הצ’יליאני (אנחנו למעשה באנו בעיקר לסבינה שבן זוגי משוגע עליו.
    באמת הייתה אווירה מיוחדת והכימיה הבימתית שלהם היא באמת משהו מיוחד.
    קצת הפריע לי שזו הייתה הופעה בישיבה. היו שירים שממש התחשק לנו לרקוד בהם.

Leave a Reply