בלוג

רגעי הימבה

דורי כספי הוא עורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית.

מזה מספר שנים הוא עושה הפסקה מהיום יום ומדי כמה חודשים מתנתק מהעולם שלו למספר שבועות.

הוא מגיע לכפר קטן בנמיביה, מקום שהמערב טרם הגיע אליו. דורי חי קרוב-קרוב אל בני הכפר, מתקשר איתם, לומד אותם מגובה העיניים. ומצלם אותם.

איש מקסים, דורי, ללא ספק. שיחה קצרה אחת וכבר אוהבים אותו. שקט, ישיר, פשוט, ללא יומרות.

דורי הגיע אליי דרך "רשימות". שאל אם אסכים לפגוש אותו, סיפר בקצרה על ביקוריו אצל בני ההימבה.

חשבתי – מה כבר יכול להיות? האמת, לא היו לי ציפיות גדולות מהמפגש הזה. אני לא תמיד מתחברת לצילומים בסגנון ה"נשיונל ג'אוגרפיק". יפים מאוד, לרוב. אבל, רק יפים. דורי הגיע אליי הביתה עם קופסה ובתוכה כ- 30 צילומים.

צילומים עוצרי נשימה, בראשוניות שהם משקפים, בצבעוניות של הנשים המרוחות באבקה החומה-אדומה, בישירות המבט. באינטימיות שבין הצלם לבין המצולמים שלו. צילומים אנושיים, נוגעים.

לאט לאט הכניס אותי לעולם הראשוני הזה של בני ההימבה. סיפר על המנהגים שלהם, על דרך החיים שלהם, על הקשר המיוחד שהוא הצליח לרקום איתם.

אנשים שלפני ביקורו של דורי לא ידעו על קיומה של מצלמה. ללא פוזות הם מיישירים מבט אל הקסם הזה שמנציח אותם על הנייר.

שעות רבות ישבנו, כתבנו טקסטים ודיברנו ומיינו צילומים. בצניעות רבה ובנימת התנצלות הדגיש דורי כל הזמן, שהוא לא "אמן" או "צלם". הוא חי את הרגעים האלה עם בני ההימבה. אוהב אותם, מכבד אותם, מצלם אותם.

יש לו זווית ראיה מיוחדת לדורי. הוא חודר באמצעות מצלמתו אל נימי נפשם של אנשים פשוטים אלה. הצילומים שלו יפים, אסטטיים, אינטימיים מאוד, ישירים.

 

חשבתי, כמה יפה וכמה חשוב להציג עבודות מסוג זה. בלי פלספנות-יתר, רחוקים מאוד בהוויה מעבודות אמנות (שאני מאוד מעריכה, לרוב) שבאות מתוך שיח פנימי של הקהילה האמנותית. שלא צריך להסביר, שלא צריך תואר דוקטור בתולדות האמנות או בשפה הלעיתים אטומה של קהילת אמנים סגורה, שיוצרת בתוך מרחב פנימי, לא מתקשר, שפונה לאינטלקט בעיקר ופחות לרגש, לתחושה, לאסטטיקה הישירה.

 

תערוכתו של דורי כספי תוצג החל מיום חמישי ה- 19 לחודש בגלריה הנעימה והיפה שבבית אהרון שלוש בנווה צדק.

אני גאה בדורי. מאוד. אני חושבת שהוא צלם מצויין. אבל הוא קודם כל בן-אנוש, לא מתנשא, לא מתיימר. הקסם האישי שלו, האמפטיה, הרגש הנקי והמבט הישיר שלו עושים את העבודה הויזואלית לחוויה טוטאלית. נעימה, מרגשת, נוגעת. ואני גאה להיות האוצרת של תערוכה זו. אני שמחה על הכבוד הזה שדורי העניק לי, על האמון שנתן בי כששמע לעצותי בעבודה המשותפת.

 

ראו זאת כהזמנה אישית לבוא ולהתענג על צילומיו.

 

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לירדן לוינסקי ולאורי ברוכין על הבמה המדהימה הזו, שנותנת לי את ההזדמנות לכתוב על אמנות ושאיפשרה לי לפגוש את דורי כספי ולחברתי האהובה רוני גלבפיש, שהמליצה על הצטרפותי לאתר רשימות.

 

דורי כספי, רגעי הימבה

You Might Also Like

5 Comments

  • Reply
    אלכסנדר
    16 בפברואר 2004 at 13:34

    מזל טוב, לשניכם!

  • Reply
    shirbaby
    20 בפברואר 2004 at 12:11

    תודה על ההזמנה והשיתוף על הצלם.

  • Reply
    אור סגל
    28 בפברואר 2004 at 12:11

    תודה לאליסיה ולדורי על ההזמנה
    באתי לראות תערוכה ונשארתי ללא מילים. אני חושב שזו התצוגה האולטימטיבית . המקום מדהים, התמונות נקיות בגודל הנכון וללא מסגור. החדרים גבוהים מספיק כדי לא להכביד ויש מספיק חללים כדי לשמור על אינטימיות התצוגה. האוצרת ממש בלתי נראית ובלתי מורגשת ( למרות שאני יודע כמה אוצר חייב להשקיע כדי להגיע לרמה כזו).
    תודה שוב לשניכם כל ששתפתם אותי בחוויה שלכם.
    אור סגל

  • Reply
    אליסיה
    28 בפברואר 2004 at 20:14

    תודה, תודה על המילים החמות.

  • Reply
    יוכי
    18 באוגוסט 2004 at 17:24

    רק עכשיו "ניתקלתי" בכתבה שלך. את התערוכה של דורי ושלך ראיתי וגם את דורי פגשתי. התערוכה היתה אכן מדהימה, עוצרת נשימה, מפעימה ובעיקר מרגשת.

    גם את בני ההימבה הכל כך יפים ראיתי אח"כ..ואני שאני לא ממש צלמת לא הפסקתי לצלם אותם, אבל דווקא את הילדים הכל כך יפים…
    תודה!!!!!
    יוכי

Leave a Reply