בלוג

פרט: מבט (1)

 

 

You Might Also Like

6 Comments

  • Reply
    סבסטיאן
    3 בספטמבר 2003 at 12:35

    אני אוהב פרטים מוגדלים בסרטים. יותר חפצים מאשר בני אדם. במקרה הזה, הפרט המוגדל, או יותר נכון שני הפרטים המוגדלים, יצאו נהדר.

  • Reply
    תומר ליכטש
    3 בספטמבר 2003 at 14:58

    המבט הזה קורא את התגובות שהוא מוציא מן המביטים בו. העיניים האלה קוראות את המלים שאני כותב ברגע זה.

  • Reply
    עופר לנדא
    4 בספטמבר 2003 at 9:09

    כנראה שזו הסיבה להבעה המיואשת 😉

  • Reply
    עופר לנדא
    4 בספטמבר 2003 at 9:36

    התמונה מקסימה בעיני, ואני מרגיש שהיא מאד מייצגת את שמעון פרס, שגם אם איני שותף כלל לדעותיו או מעשיו, אני מעריך את פעלתנותו ודבקותו הרבה במשימתו גם כאשר, וזה כנראה מה שניתן לראות בעיניו בתמונה – היאוש מאיים לכרסם בו…

  • Reply
    אליסיה
    4 בספטמבר 2003 at 9:52

    מעניין איך הגעת לשמעון פרס. כנראה שהוא מאוד מעסיק אותך. זה ההסבר היחיד.
    אני דווקא לא רואה וגם לא התכוונתי להראות יאוש.
    אבל על זה אני לא מתווכחת, מהרגע שאני משחררת עבודה לאוויר העולם, היא נתונה לשיפוט ואינטרפרטציה של הצופים בה.

  • Reply
    עופר לנדא
    4 בספטמבר 2003 at 9:57

    כנראה, מעבירה אותי על דעתי, או לפחות מטשטשת את ראייתי, כי הייתי בטוח שהכותרת היא “פרס: מבט(1)”…

    (וכן, פרס – ופוליטיקה בכלל – מעסיקים אותי מאד… כנראה שטעות פרוידיאנית יכולה לקרות גם בקריאה…)

    טוב, אמרתי מספיק, ועכשיו אשוב לדממתי 🙂

Leave a Reply