בלוג

על גרפיטי, אמנות ענייה וכלים מוזיקליים

כשאני טסה לחו”ל, אם אני לא מבקרת בתערוכת אמנות אחת לפחות אני מרגישה כאילו לא באמת הייתי שם …

Grafite: Sinais Urbanos

אז ביקרתי בתערוכת גרפיטי של אמני באהיה, ב Centro Cultural Correios שהייתה צבעונית ומעניינת מאוד. כל פעם שאני רואה גרפיטי בתוך חללי תצוגה (ולא ברחוב) אני תוהה האם זה נכון להציג גרפיטי בדרך הזו.

האמנים שהציגו בתערוכה הם: Afro, Charles Brak, Corexplosion, Denissena, Rebeca Silva, Samuca , Tarcio V (שלא כהרגלי שכחתי לרשום איזו עבודה שייכת לכל אחד)

Charles Brak

למעשה, אם לא היו מציינים שזו גרפיטי, אפשר היה להתייחס אל התערוכה הזו כתערוכה של ציור “רגילה” – שהרי כבר ראיתי כמה וכמה תערוכות שציירים מציירים על הקיר.

מצד שני, אי אפשר היה להתוודע באמת לאמני הגריפיטי הנהדרים האלה לולא התערוכות. ומצד שלישי – האם לא זו הכוונה של הגרפיטי? למסור מסר, להוסיף צבע ועניין למרחבים האורבניים, כשהם הופכים להיות חלק אורגני של המרחבים האלה?

Rebeca Silva

O Alquimista do Som – Walter Smetak

במרכז תרבות עירוני, (Centro Cultural Solar Ferrao) מושקע להפליא, ששוכן בבניין יפיפה, ראיתי שתי תערוכות נהדרות, הומאז’ים לשני יוצרים שאינם בין החיים.

תערוכה מקסימה של כלים מוזיקלים מקוריים שיצר וולטר סמטאק, מוזיקאי יליד שוויץ שהיגר לברזיל ושיתף פעולה עם מוזיקאים ברזילאים כמו ז’ילברטו ז’יל וקאטנו ולוזו.

כאן אפשר לראות צילומים נוספים של הכלים שהוא יצר.

Walter Smetak

Fragmentos: Artefatos populares, o olhar de Lina Bo Bardi

ותערוכה שמסכמת את עבודתה של לינה בו בארדי, אדריכלית ילידת איטליה, שחיה שנים רבות בברזיל. במהלך שנים רבות בהן עבדה כאדריכלית ותרמה תרומה תרבותית ואמנותית גדולה, היא עסקה, בין היתר, במה שהיא כינתה: “אמנות ענייה” (arte pobre) . היא עבדה על הקמת מוזיאון של אמנות עממית (שלא התממש), והעבודות שהיא אספה למטרה זו מוצגות בתערוכה.

מתוך התערוכה Arte pobre

הדיון בין אמנות “עממית”, “נמוכה” – עבודות יד, כלים שימושיים וקישוטיים, לבין האמנות ה”גבוהה”, המוזיאלית, תמיד מרתק.

השאלה, למה האמנות העממית צריכה להיכנס להיכל המוזיאלי כדי שהיא תיקרא אמנות היא שאלה שאפשר לשאול לגבי כל יצירה שנכנסת להיכל ה”מקודש” הזה, אבל היא מקבלת משנה תוקף לנוכח העובדה, שמדובר בעיקר ביצירות שמלכחתילה נועדו לשרת ולקשט את האנשים שיצרו אותם ואת סביבתם הקרובה.

ליוצרים אלה אין, לרוב, יומרות להגיע למוזיאונים. הם יוצרים להנאתם ולצרכים האישיים שלהם (וזו למעשה המהות האמיתית של היצירה…)

You Might Also Like

1 Comment

  • Reply
    אמנות
    29 באפריל 2011 at 10:47

    אמנות ענייה הוא מושג שנתבע רק אחרי תקופת הראנסנס אם כי קשה לתת ציונים כספיים לאומנות באשר היא

Leave a Reply