בלוג

יונים לבנות

משום מה ההורים שלי החליטו לשלוח אותי לבית ספר יהודי. אף פעם לא הבנתי למה  – המצב הכלכלי שלהם באותה תקופה היה מאוד לא טוב, ובתי ספר יהודיים הם פרטיים ומאוד יקרים; וחוץ מזה -המשפחה שלי הייתה משפחה עם שורשים רוסיים קומוניסטיים מאוד חזקים, שהתנגדו לדת וסירבו לכל קשר עם היהדות. (הם קראו לי קריסטינה כשם שני…)

בכיתה ב’ באתי יום אחד הביתה ואמרתי להורים שלי שאני רוצה לגור בישראל “כי כולם מדברים שם יידיש” (עברית התחילו ללמד רק בכיתה ג’). הם החליטו להעביר אותי באופן מיידי לבית ספר ממשלתי.

בבתי הספר הממשלתיים לובשים חלוק לבן מעל הבגדים. פעם הסבירו לי שזה כדי לכסות את הבגדים, כך שהפערים הכלכליים לא יהיו בולטים לעין. מכיוון שארגנטינה היא לא בדיוק מדינה עם תודעה חברתית מפותחת, אני משערת שהסיבה היא פרוזאית בהרבה, כלומר, יצרן חלוקים לבנים עשה איזו קומבינה עם פקיד ממשלתי כלשהו וזה הפך לחובה.

כשהייתי תלמידה, ביסודי ובייחוד אחר כך בתיכון, לא חשבתי שזה חינני במיוחד, ללבוש חלוק לבן מכוער מעל הבגדים.

אבל תמיד ריתק אותי, המראה הזה, של קבוצות של ילדים לבושים בלבן כובשים את הרחובות בסוף יום הלימודים.

כשהסתובבנו בבואנוס איירס חיפשתי את הילדים שיוצאים מבתי הספר, יונים לבנות מתעופפות להן. אולי זו הנוסטלגיה, הגעגועים לילדות, אבל הם נראו לי כל כך יפים, כל כך טהורים…

You Might Also Like

5 Comments

  • Reply
    יעל ברזילי
    26 באפריל 2011 at 8:27

    איך בסופו של דבר עלית? האם ההורים עלו גם?

    (ישראל מתקרבת להיות ארגנטינה…)

  • Reply
    ali
    26 באפריל 2011 at 9:26

    🙂
    מה שמצחיק הוא שההורים שלי החליטו לעלות לארץ כשהייתי בת 11, באופן די מוזר בהתחשב בחוסר החיבור המוחלט שלהם ליהדות…

  • Reply
    ג'וליאנה
    26 באפריל 2011 at 10:18

    גם אני צילמתי בספרד ילדים עם תלבושת אחידה כזאת עם חלוקים. לדעתיז ה פשוט כדי לשמור על הבגדים נקיים.
    יש במדי בית ספר משהו מקסים באחרותו לעין הישראלית.
    גם לדעתי הטיעון בדבר טשטוש פערים מעמדיים הוא טיעון קלוש. הרי יש לא מעט דברים אחרים בהם ניתן לראות מעמד.

  • Reply
    אסתי
    26 באפריל 2011 at 11:42

    “מכיוון שארגנטינה היא לא בדיוק מדינה עם תודעה חברתית מפותחת, אני משערת שהסיבה היא פרוזאית בהרבה, כלומר, יצרן חלוקים לבנים עשה איזו קומבינה עם פקיד ממשלתי כלשהו וזה הפך לחובה.” – שנקרא אהבתי.

    אז גם אהבתי וגם למדתי עוד כמה דברים עלייך ועל משפחתך ועל ארגנטינה כמובן (:

  • Reply
    נטלי מסיקה
    27 באפריל 2011 at 7:54

    אהבתי.
    אגב אני זוכרת שגם בצרפת היתה חובה דומה רק שהחלוקים שהיו עשויים ניילון דק, היו מכל מיני צבעים ודוגמאות. לנו אמרו שזה כדי לא ללכלך את הבגדים.

Leave a Reply