בלוג

הגיע הזמן …

היום קראתי את הידיעה הזו בווינט.

לפני כחודשיים העלתי לכאן סידרה של רשימות בנושא “אמהות כיכר מאיו”.

יש שם קצת רקע, למי שלא שמע על הזוועה ו/או רוצה לדעת קצת יותר.

אולי בכל זאת יש סוג של צדק בעולם.

לא שזה יעזור לאנשים הרבים שנרצחו, נעלמו, עונו וכו’.

אבל אולי, יעזור ולו במעט לאנשים שנלחמו למענם.

לדעת שאפשר להעמיד את החיות האלה לדין.

 

 

 

You Might Also Like

14 Comments

  • Reply
    נאבוקוב
    13 באוגוסט 2003 at 15:47

    אין דין אנושי שיהווה הלימה לאותם מעשים,
    עלבון לחיות ההשוואה.

  • Reply
    חתול בתול
    13 באוגוסט 2003 at 16:36

    חבל שלא קראת לפני שבוע את סבר פלוצקר ב”ידיעות”, עיתון הבית של YNET.
    פלוצקר הסביר לאימהות החד הוריות שמאבקן ייכשל כמו שנכשלו האמהות מכיכר מאיו, אז יאללה, קישטה, הביתה. מקסים, לא?

  • Reply
    אליסיה
    13 באוגוסט 2003 at 17:19

    אני באמת חייבת התנצלות לחיות.
    לא פייר לעשות השוואה כזאת.

    לא קראתי את הכתבה על החד הוריות, אבל ההשוואה הזאת דווקא נכונה, בגלל הרקע והמהות של המאבק של נשים שם וכאן.
    אבל … כשלון? למה?

  • Reply
    חתול
    13 באוגוסט 2003 at 17:24

    כח ברור באיזה צד נמצא פלוצקר, נמצא ידיעות, נמצא ביבי, נמצא שרון, נמצא סילבן, נמצאת ג’ודי הארבע-הורית. אני צריך להסביר? גדלת במשטר כזה

  • Reply
    אליסיה
    13 באוגוסט 2003 at 17:35

    למה הייתה שאלה רטורית, לא שאלה של חוסר הבנה.
    חוץ מזה. מכיוון שגדלתי במשטר כזה, אני מסרבת לקבל את ההערה הזו כמשהו שמתקשר לארץ.
    בארץ קורים ה-מ-ו-ן דברים לא טובים. אבל לא כמו אלה שקרו בארגנטינה, בתקופה של השלטון הצבאי.
    באמת לא צריך להסחף.
    (עם כל *האהבה* שלי לשרון ושות’)

  • Reply
    חתול
    13 באוגוסט 2003 at 18:16

    בשום אופן אסור להשוות. לא לארגנטינה, וכמובו לא לגרמניה. הו, לא, כמובן שלא, בשום אופן לא לגרמניה. אני בטוח שכל מי שהיה שם יסכים

  • Reply
    אליסיה
    13 באוגוסט 2003 at 19:20

    ציניות? באמת, נראה לי שאתה מגזים.
    אתה יודע כמה אנשים נעלמו בארגנטינה? כמה נרצחו בעינויים? כמה ילדים נולדו בבתי הכלא ונמסרו למשפחות האצולה?
    כמה יהודים נשרפו בתאי הגזים?
    די. אני מתנגדת לכיבוש וההתנחלויות והאלימות והשחיתות.
    אבל ישראל היא לא גרמניה הנאצית. ולא ארגנטינה בימי המלחמה המלוכלכת.

  • Reply
    חתול
    13 באוגוסט 2003 at 19:29

    עדיין לא. לא כמו. הבעייה היא שכל עוד היא לא, אנחנו נותנים לה להפוך אט-אט לכן. כי קו המשווה כל כך רחוק, ואי אפשר להשוות כמובן, אז תמיד יש עוד סנטימטר להתקדם לכיוון ההוא. כן, ההוא. בלי להשוות. כמובן שבלי להשוות

  • Reply
    אליסיה
    13 באוגוסט 2003 at 19:47

    עם ההערה הזו אני מסכימה בהחלט.

  • Reply
    קורינה
    13 באוגוסט 2003 at 22:18

    מסכימה. ומה הצעד הבא?

  • Reply
    קורינה
    14 באוגוסט 2003 at 0:02

    כמו המחשה לעיל מצאתי עכשיו בהארץ ידיעה על פיטורי עורך בידיעות אחרונות על שכתב כותרת בזו הלשון:
    “שרון לא דיבר אמת וגו'”
    מעורר שתי שאלות:
    א. אם העורך היה נותן כותרת “שרון דיבר אמת” האם גם אז היו מפטרים אותו?
    לדעתי, לא. כי אז זו הייתה ידיעה מסוג “כלב נשך אדם”.
    ב. איזו מלה בכותרת דנן הכי עוררה את זעמו של ידיעות אחרונות?
    “שרון”?
    “אמת”?

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=329078&contrassID=5&subContrassID=0&sbSubContrassID=0

  • Reply
    חתול
    14 באוגוסט 2003 at 2:55

    נניח שכל אחד מאיתנו עושה את המקסימום בשדה שבו הוא פועל. ונניח שכל אחד מאיתנו עסוק לא מעט בדברים אחרים, בחיים הפרטיים שלו. הקטנים והמקסימים, אם רק ניתן. ונניח שיש כאלה שמקדישים את כל עיתותיהם לשנות את העולם. וקוראים להם, וזה כבר לא נניח אלא עובדה, גודשטיין, עמיר ויאסין. והם היחידים ששינו משהו. מה זה אומר על שיטת הפעולה המתבקשת, אחיות יקרות. מה

  • Reply
    אליסיה
    14 באוגוסט 2003 at 10:09

    שצריך לרצוח, לזרוע הרס ושנאה?
    כל מה שאתה אומר, חתול יקר, מאוד ברור והגיוני.
    קונקרטית ? אין תשובה.
    לי בכל אופן.

  • Reply
    קורינה
    14 באוגוסט 2003 at 21:19

    מצטערת, אבל יש כאן כשל לוגי. ה”נניח” הוא אמת, העובדה היא חצי אמת. רשימת המשנים את העולם לטובה ארוכה בהרבה משלושת אלופי הבצל והשום. והם היחידים והיחידות שמשנים יום יום – גם אם לפעמים רק כמו אותו ילד שחסם באצבעו את החור בסכר.
    משום כך הגנרלים כבר לא משנים.
    גולדשטיין, עמיר, יאסין לא שינו דבר. הם רק הלכו בתלם .
    מה זה אומר, קונקרטית?
    שראוי להגיד “לא”.
    הזדמנויות לכך לא חסרות, בחיינו המקסימים.

Leave a Reply