בלוג

בפנים: אמנות רחוב בתל אביב

כששמעתי שבאוגוסט נפתחת תערוכת גרפיטי בהלנה רובינשטיין התמלאתי בציפיה גדולה.

אני אוהבת גרפיטי. אני אוהבת את היצירתיות, את הצבעוניות, את המסרים, את האופי הייחודי שאמני הגרפיטי מקנים לכל עיר ועיר. הדרך בה הם “מלבישים” את קירות העיר.

אני תמיד מחפשת, כמו מול כל יצירת אמנות, את היוצרים שמאחורי העבודה. את המאפיינים שלהם, את הקו שלהם, את “כתב היד” שלהם.

קצת חששתי שהקירות הלבנים, המכובדים, של החלל המזויאלי, יגבילו, או יעיקו, או לא יתאימו ליצירות המתקשרות למרחבים עירוניים פתוחים, אקלקטיים, תזזיתיים, רועשים.

ואז… הפתעה.

מעבר לכשרון העצום של האמנים, נעשתה כאן עבודה אוצרותית מרשימה, שהשכילה לעשות את המעבר מהרחוב לחלל הסגור באופן אורגני, כאילו הקירות של הלנה רובינשטיין תמיד היו שם כדי להכיל את הרחוב.

לקראת התערוכה, האמנים עבדו בתוך החלל במשך חודש שלם.

יש בתערוכה הרבה עבודות טובות. אני נמשכתי (יש לומר די התעלפתי…) משתיים במיוחד:

העבודה של , Foma <3 שמסתבר שהיא אחת הנשים המעטות שפועלות בסצנת הגרפיטי בארץ (והיא פשוט מעולה !!!) והיא גם אחראית לפרוייקט שעוסק בהטרדה מינית Speak no

Foma <3

ציור דמות על קיר ענק, שהשער שלה פורץ החוצה אל החלונות, אל הקומה העליונה של החלל.

דימויים נוספים מצויירים על לוחות עץ פשוטים, שהזמן והשימוש הותירו בהם את רישומם, והם מונחים על הרצפה, תלויים על הקיר.

כל הדימויים – חלקם נשים, חלקם גברים, חלקם בעלי מיניות לא מוגדרת, מתכתבים בצורה זו או אחרת עם תולדות האמנות –

הדמות הגדולה, עם השיער ה”מתנפנף” הזכירה לי את הונוס של בוטיצ’לי,

אחת הדמויות שמצויירת על עץ הזכירה לי את לאונרדו בפורטרט עצמי

ויש גם רקדנית שקושרת את הנעליים שלה, שזרקה אותי ישר אל הרקדניות של דגה.

תענוג אמיתי.

* * *

Know Hope

הציורים של Know Hope נפלאים, ומי שמסתובב קצת בתל אביב בעיניים פקוחות, ראה לפחות אחד שלו.

בתערוכה הזו יש כמה עבודות שלו, נהדרות כולן, אך הנהדרת מכולם היא המיצב A Stumbled Forest, שממש נראה כמו אניה טובעת, שמתוכה מציצות הדמויות של know hope  בגודל מלא: גופים שלמים, ידיים ורגליים מושטות לעזרה, דגלים לבנים, הכל במין אנדרלמוסיה מאורגנת ואסטטית להפליא.

You Might Also Like

2 Comments

  • Reply
    תמר
    22 בספטמבר 2011 at 13:20

    אלה בדיוק שתי העבודות שאני אהבתי! מרשימות. אני חושבת שאני באתי עם ציפייה ואחרי תערוכת גרפיטי מדהימה שראיתי בפריס וקצת התאכזבתי. בכל מקרה, לא יצאתי עם “וואו” גדול וחוויה אמנותית משמעותית, אבל אהבתי את ההעזה של המוזיאון להביא משהו חדש ואחר.

  • Reply
    yuli
    23 בספטמבר 2011 at 14:31

    http://www.banksyfilm.com/synopsis.html?reload

    you’ll love it!

Leave a Reply