בלוג

תהיי שימושית

כשלמדתי ב”קמרה” הייתי קיבוצניקית.

מהרגע שהתחלתי ללמוד ביקשו ממני לצלם באירועים – חתונות, חגים, צילומי פספורט לתעודת חופשי חודשי של אגד וכך הלאה (כי בשביל מה שלחנו אותך ללמוד? תהיי שימושית !)

שנאתי את המשימות האלה, אני אמנית (אז לא אמרתי, למעשה לקח לי המון שנים להגיד בקול שאני אמנית), אני לא יודעת ולא מעניין אותי לעשות צילומי פספורט. וחתונות, ממש ממש לא .

היו אלה ימי הפילם העליזים, והחתונות נערכו בבריכה של הקיבוץ. הזוג המאושר היה קונה כמה סרטים, אני הייתי מצלמת ובסוף האירוע מוסרת להם את הסרטים. באחת החתונות, הדחקתי לגמרי של מי זה היה – אבל זוכרת בהחלט את הבהלה – החתן הכניס את הסרטים לכיס של המכנסיים שלו.

ישבתי בצד עם חברים וניסיתי להנות ממה שנותר מהאירוע ואז ראיתי איך זורקים את החתן לבריכה, על הבגדים היפים שלו – והסרטים שצילמתי בכיס של המכנסיים.

אני חושבת שזו הייתה הפעם האחרונה שהסכמתי לצלם חתונה.

בית, מזמן

You Might Also Like

No Comments

    Leave a Reply