שאלות של מגדר * - אליסיה שחף צלמת אמנית - צילום אישי נשי - פוטותרפיה

שאלות של מגדר *

 

 

קלוד קהון נולדה כלוסי שווב בשנת 1894. היא אימצה את השם הזה בימים הראשונים של הקריירה שלה.

אלה היו בחירות מודעות מאוד של שם משפחתה של סבתה מצד אמה ושם פרטי שהוא לא מוגדר כזכרי או נקבי.

קאהון חקרה את הזהות העצמית שלה, הציגה שאלות נוקבות על מהות ההתנהגויות המגדריות *. בחייה כמו בעבודתה האמנותית, היא עשתה זאת באמצעות לבוש ומיסוך על הגבול שבין זכר-נקבה.

 

דוגמא למשחק של מיניות מעורפלת – דיוקן עצמי (1928). קאהון מצלמת את עצמה, מביטה ישר לתוך המצלמה ומשתקפת במראה, שונה, אפילו בגוון שיערה. צילום שנותן תחושה חזקה של תפיסה כפולה של העצמי.

קהון יצרה גוף עבודה גדול ומרשים של צילומים, שהם דיוקנים עצמיים ופוטומונטז'ים. בצילומיה היא מתחפשת, לובשת מסכות, עושה שימוש במניירות תיאטרליות. היא משחקת עם רפרטואר נרחב של הסוואות. כל ההסוואה הזו, העטיפה בה עוטפת את הדמויות שהיא משחקת, משמשת אותה בחיפושה אחר הזהות האמיתית.

הסוואה זו מביאה את קלוד הזיקית לקידמת הבמה. במקום להסתיר ולהטמיע אותה בתוך סביבתה, זועקת את העמדה המרדנית של הצלמת, כלפי המוסכמות של התפקידים המוגדרים עבור נשים וגברים.

קהון חקרה את הערפול של המגדר ואת המטמפורפוזה של ה"אני". בניסיון לפרק את הגבולות של המגדר, היא הצטלמה בבגדים לא מוגדרים (או לא מתאימים או מקובלים) כמשוייכים לנקבה או זכר. ברבים מצילומיה, ההבדל בין המינים הוא מינימלי, כשהוא מתייחס אך ורק ל"תחפושת שטחית".

 

"Don't kiss me I'm in Training" 1927

לקהון הייתה השכלה נרחבת בספרות ופילוסופיה. היא לקחה חלק פעיל ובולט בחיים האמנותיים והאינטלקטואליים של פריז של ראשית המאה ה- 20.


קהון מזוהה בעולם האמנותי כאחת האמניות המובילות בזרם הסוריאליסטי, חברה קרובה של אנדרה ברטון, אך העבודה הצילומית שלה מוכרת פחות מהטקסטים הביקורתיים שהיא פירסמה באופן שוטף.

 

 

עבודתה התגלתה "מחדש" בעשור האחרון של המאה הקודמת, כאשר הייתה התעניינות רבה בצילום כחלק מהסצנה האמנותית. סינדי שרמן, שהיא אמנית שמכירים ומוקירים בכל העולם, עושה שימוש באמצעים דומים לאלו של קהון: צילומים עצמיים, מתגרים, מעוררים מחלוקות, תוך שימוש בגוף האמנית, תחפושות ומסכות כדרך לחקור את הזהות העצמית.

 

Self portrait (kneeling with mask) 1928

הדימויים של קהון סתומים, מסתוריים, מנוגדים. אפשר לתאר אותם כפזיזים-נמהרים אך גם שנונים ומעמיקים, כמזמינים ודוחים, כמיניים וא-מיניים. וככאלה, הם מעניינים, לא מותירים את הצופה אדיש, מטיחים בפניו את השאלות, את ההזמה למחשבה, לשיקול מחדש על מהי אישה, מהו גבר, מהם התפקידים שהם אמורים למלא, איך אפשר או אי אפשר להבדיל ביניהם. היא מערערת על הידע שלנו את המינים. לא עושה לצופה חיים קלים וגם לא מציעה פתרונות חד-משמעיים. היא שואלת שאלות, מציגה אפשרויות שונות. ומותירה בידי הצופה את אפשרות הבחירה, את יכולת השינוי התפיסתי המסורתי.

 

Self portrait, (in cupboard) 1932

"My opinion about homosexuality and homosexuals is exactly the same as my opinion about heterosexuality and heterosexuals. All depends on individuals and circumstances. I claim a general freedom of behaviour."

Claude Cahun, L'Amité, 1925

* [מגדר (gender) הוא "מין חברתי" – שהוא לא בהכרח המין הביולוגי]

Share

אולי גם זה יעניין אותך

4 תגובות

  • Reply
    אסטריונה
    10/04/2005 at 7:09 am

    על מגדר, מין חברתי? למה לא מין נפשי?

  • Reply
    אליסיה
    10/04/2005 at 9:24 am

    מין חברתי – במובן של התנהגות חברתית, או מה שמצופה בחברה מהתנהגות נשית-גברית.
    מין נפשי זה יכול להישמע כמו הפרעה, אבל זה בהחלט חלק מההגדרה (הנפשי, לא ההפרעה )

  • Reply
    סֵג
    10/04/2005 at 12:24 pm

    סתום תתחת, רוני.
    אחלה כתבה, קצת רחבה מדי אולי (אני מרגיש שהיית יכולה להשאיר רושם חזק יותר אם היית מקצצת בדיבור כי חזרת הרבה על אותם דברים). תודה :}
    רעיון: מגדר = מין לא-ביולוגי P:

  • Reply
    מינק
    18/04/2005 at 12:46 am

    ראיתי שלושה מתוך הצילומים לעיל בלונדון והתעלפתי. את מכירה ספרים ופרסומים שלה/עליה?

  • השאר תגובה

    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות