על סטריאוטיפים ודעות קדומות - אליסיה שחף צלמת אמנית - צילום אישי נשי - פוטותרפיה

על סטריאוטיפים ודעות קדומות

הסרט "האשמים" מתרחש בחדר סגור בתחנת משטרה.

רק אחרי שראיתי את הסרט קראתי ביקורות, רובן משבחות (בצדק) אותו, את המשחק, את האופן (הגאוני, לדעתי) בו מסופר הסיפור. מתח במיטבו.

אני נהניתי מכל רגע, מרותקת מהפער העצום לבין מה שהעיניים רואות לבין מה שהאוזניים שומעות, ומהשילוב המופלא שעושה המוח, הוא מאפשר לי לראות, ממש לראות, את מה שקורה בסרט מבלי לראות כמעט דבר.

כמו חוויית הקריאה בספר, אפילו יותר חזקה.

מעבר לפן של ה"איך", מאוד עניין אותי מה שקורה ב"מה", בסיפור עצמו.

איך, גם כשהכוונות הן הכי טובות, הכי נכונות, וההתנהלות הכי מקצועית, אפשר בקלות להבין הכל לא נכון, כי אנשים – גם אם לא מתכוונים – מונעים על ידי דיעות קדומות.

השוטר שמדבר בטלפון, דמות לכאורה סמכותית של המספר היודע הכל, מסתבר בהמשך (אני ממש מתאפקת לא לעשות ספוילרים) כלא יודע כלום.

כלומר, הוא יודע הרבה, וכל הידע שלו, האופן בו הוא מנהל את האירוע, מסתמך על הנחות יסוד, סטריאוטיפים שמחלקים את בני האדם לטובים או רעים, קורבנות או תוקפים.

והכל מתוך דאגה עמוקה, אובססיבית, לעזור, למנוע פשע נוראי.

בהקשר הזה, כתבה מאוד מעניינת מלפני כמה שנים על סטריאוטיפים.


BANKSY: Boy Meets Girl
Share

אולי גם זה יעניין אותך

תגובה 1

  • Reply
    מרים ברוק-כהן
    09/02/2019 at 5:48 am

    אליסיה יקרה, לצערי כולנו שבויים של דעות קדומות, אך מרגע שאנו יודעים זאת אנו יכולים לנסות להתגבר עליהן. לחנך עתמנו להתגבר עליהן.

  • השאר תגובה

    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות