(כמעט) גן עדן

אחרי הקרנבל החלטנו לצאת קצת מסלבדור. לא להתרחק יותר מדי, שלא נתאמץ חס וחלילה יותר מדי (הקרנבל, בתוספת החום של ברזיל הכניסו אותנו – בניגוד מוחלט לאופי הלגמרי לא שקט שלנו – להלך רוח של "אין מה למהר, אין לאן לרוץ, אפשר להסתלבט עוד קצת על החוף"…).

אז ביררנו קצת ונסענו לנו לחוף "Praia do Forte", כ- 4 שעות נסיעה בשני אוטובוסים שונים (בלי מזגנים, כמובן, בחום של 40 מעלות ו- 100 אחוז לחות, אבל לא מתלוננים…)

לא הייתי מקדישה פוסט שלם למקום הזה לולא היה כל כך ביזארי. אחרי שמבלים שבוע בקרנבל, ברחובות סלבדור, לטוב ולרע, רואים איך חיים האנשים ה"אמיתיים": המוזיקה, והצפיפות, והלכלוך, והמשפחות השלמות שישנות ברחוב, והמחסור באופן כללי, פתאום מגיעים לחוף, שנראה כמו לוקיישן של סרט.

הרחובות נקיים-מצוחצחים, בכל פינה פח אשפה, חנויות ממוזגות (במחירים מופקעים), דוכנים קטנים שמל עבודות יד, בתי קפה קטנים וחמודים, החוף נראה כמו גלויית פרסומת ל"לגונה הכחולה", כולל מקלחות, ושרותים ציבוריים.

אנשים יפים ונינוחים, לבושים בבגדים ססגוניים ונקיים. אין אנשים שוכבים ברחובות, אין ילדים שמקבצים נדבות. נחילים של תיירים מגיעים (מיוזעים למדי, גם הם נסעו באוטובוסים לא ממוזגים), מצלמות יקרות וגדולות נשלפות מהתיקים ואף אחד לא מסתכל סביב בפחד שמא מישהו יגנוב להם אותן.

מקום מקסים, כמובן, סוג של אשליה תיירותית.