חופש

תקשיבי לגוף, היא אומרת לה. תקשיבי לגוף, הוא יודע.

היא יודעת שהוא יודע, אבל איך היא יכולה להקשיב לו, כשהמוח שלה צורח עליה בלי הפסקה,
ממלמל מלמולים, נע במעגלים אינסופיים, מספר לה סיפורי אימה על מה שאין ומה שלא יהיה ועל מה שלא היה.

אבל תקשיבי לגוף, היא נזכרת שהיא אמרה לה. והמוח? הוא לא חלק מהגוף?

פעם זה היה קל יותר. שקר. זה מעולם לא היה קל יותר. היא עטפה את הצרחות בענני פנטזיה. סיפורי אהבה ותשוקה
ונהרות של מטשטשי מחשבות שזרמו ולא הצליחו לטשטש אפילו במעט את מה שהתחולל במוחה, ללא הפסקה.

אבל תקשיבי לגוף, הגוף מבקש לנוע, הוא יידע לשחרר את המעגלים, אם רק תאפשרי לו.

בצילום: אני בת 5 חושבת על חופש
Share

אולי גם זה יעניין אותך

אין תגובות

השאר תגובה