חום יולי

יש לי חבר, איתו אני יוצאת מדי כמה חודשים לסיבוב תערוכות.
הוא מכין רשימה מסודרת, ואני הולכת אחריו ברחבי העיר בשמחה חסרת אחריות.
תמיד עוצרים לקפה וכמובן לאוכל טעים.
אבל, החבר הזה שלי מסתגר בבית שלו ברגע שהמעלות מתחילות לעלות.
לא מאשימה אותו, חס וחלילה, רק אומרת, שגם ביולי ובאוגוסט יש הרבה מה לראות.
אז לקחתי אחריות, הכנתי רשימה מסודרת, ובמשך שלושה ימים – מתוכם אחד חם במיוחד עם הבנזוג (הקדוש!) ביקרתי במלא תערוכות בתל אביב ומחוצה לה, ואפילו הספקתי לביקור סטודיו אצל אמנית שאני אוהבת במיוחד (ודווקא אצלה לא צילמתי…) ג'ניפר בלוך.

שתי תערוכות נהדרות שירדו אתמול:

"יורשי המנוח", עבודה מצויינת של תמר לדרברג באוצרות חכמה של יאיר ברק, במקום לאמנות
"הביטוס" – מיצב עוצמתי שעושה חשק להשאר לגור בתוכו של אלנה צ'רטי שטיין באוצרותה של הדסה כהן ב P8

"הולכי אויר ומים" – תערוכה שפותחת את גלריית הטרקלין במכללת עלמא
ניבי אלרואי ומורן קליגר באוצרותו של ציבי גבע, מלאכת מחשבת של אובייקטים, קולות ודימויים בהצבה שמזמינה להשאר, להקשיב, להתבונן.

בגלריה זוזו שבעמק חפר מוצגת התערוכה הקבוצתית "הבובות של קרולה" באוצרותה של רותם ריטוב.
משכו במיוחד את תשומת ליבי הסרט של נעמה שוחט הנהדרת – "שלושה דברים שהלכו לאיבוד" (צריך לצפות כדי להבין) והעבודות של מרב שין בן-אלון ואילה טל.

מרב שין בן-אלון "חמש רגליים", נובלה גרפית, 2020
הילד הגיע עם אביו, שהסביר לו בסבלנות ואהבה את מה שמתרחש בתערוכה. הוא התיישב ליד השולחן עליו מונחים עותקים של ספר האמנית של מרב ובמשך דקות ארוכות קרא וקרא.
אחד הרגעים המרגשים שחוויתי בביקורי תערוכות בשנים האחרונות.
אילה טל, 1018 ימים – סיפור משפחתי אמיתי 2016-2021

"סמיכות", שתי תערוכות יחיד של אורלי סבר ומריה סאלח מחאמיד בגלריה ארטפורט, באוצרותה של ורדית גרוס.
דיאלוג אמנותי בין שתי אמניות שמעבר לפן האסטטי המרתק, מעורר מחשבה ובעיקר תקווה.

"מוניטור", מריה סאלח מחאמיד ماريا صالح حماميد Mahameed Saleh Maria
Share

אולי גם זה יעניין אותך

אין תגובות

השאר תגובה