המדונות החדשות

כמה מורכבים ומפותלים יכולים להיות יחסי אמהות-ילדים?

מאוד, כמובן.

ניקי גרנגרוט מצלמת אמהות וילדים במרחב הפנימי של הבתים שלהם.

תפיסות אידיליות של אמא כל יכולה וכל נותנת מתערבבות בעבודתה של ניקי עם מציאות אידילית פחות: המטלות האינסופיות, הסיזיפיות, העייפות, הג'אגלינג המטורף שבין הצורך והרצון להיות אמא טובה לבין הצרכים הפנימיים של האישה שמאחורי האמא.

הספקות, היאוש וחוסר האונים כחלק אינטגרלי מהאהבה, והנתינה האינסופית.

מציאות, לא אידיליה.

 

© Niki Grangruth

Share

אולי גם זה יעניין אותך

5 תגובות

  • Reply
    שלומי
    08/11/2009 at 3:14 pm

    אבל זה כל כך מבויים וסטרילי…..

    לאומת הפוסט הקודם שלך…

    בכל מקרה תודה

  • Reply
    יעל ברזילי
    08/11/2009 at 8:46 pm

    הנושא קרוב לליבי, כי כמו רבות וטובות גם אני מצוידת בשלושה עולליםץ כל כך פשוט הנושא וקרוב לבית. כל כך יפה.
    אני מסכימה שזה נראה מבוים, אבל חושבת שגם הצילומים בפוסט הקודם נראים מבוימים משהו.
    אני דוקא מאוד אוהבת צילומים מבוימים, אם כי יש התיחסות אחרת "לאמת" שהם מייצגים.
    בסך הכל בשני המקרים יש נוכחות של משהו (מצלמה) או מישהו (צלם) זר בחלל הכל כך פרטי הזה, הבית. כך שאי אפשר באמת להגיע ל"אמת אבסולוטית"

  • Reply
    אורית עריף
    08/11/2009 at 11:59 pm

    עכשיו הייתי גוזרת פורטרט של עצמי מלפני שלוש שנים וחצי ומדביקה במקום שלה. סופרת את הדקות עד שהדלת תפתח ויחזור המבוגר האחראי.

    תודה אליסיה.

  • Reply
    שרון רז
    09/11/2009 at 8:16 am

    הייתי באתר שלה שלינקקת אליו ומצאתי גם צילומים טובים ומעניינים וגם כאלו שלא עשו לי כלום
    גם האווירה היאפית הקשה בתמונות הורידה לי קצת
    הצילום שבחרת לשים כאן הוא הטוב ביותר, חזק מאוד, תודה

  • Reply
    אליסיה
    09/11/2009 at 12:27 pm

    אין ספק שזה מבויים, ולדעתי יש גם כוונה שזה יהיה כך. כי – איזו אמא תסכים שיצלמו אותה מנוכרת כל כך מתינוקה?

  • להגיב על שרון רז לבטל