היום בו הוצגתי בפני הלקרדה - אליסיה שחף צילום | עיצוב |
In בלוג

היום בו הוצגתי בפני הלקרדה

אני אלרגית לדגים. ההורים שלי , שניסו לחסוך ממני אכזבות, כאב לב, גירודים ונפיחויות, (ולחסוך מהם שאלות ונדנודים), לימדו אותי שדגים זה מגעיל. הייתי ילדה טובה והפנמתי חלק גדול מהדברים שהם לימדו אותי (לטוב ולרע), כך שכל מה שקשור לדגים די דוחה אותי. אני לא אוהבת לא את הצורה, לא את המגע ולא את הריח של דגים, כולל כל פירות הים. על הטעם אין לי מה להגיד, כי אני נמנעת.

לכן, מזל שקודם ראיתי את הצילומים, ורק אחר כך את השם והטקסט המלווה את התערוכה של דני ססלר.

הטקסט מעניק מימד מרגש וחושני מאוד לצילומים, לכן אני מביאה אותו לכאן בחלקו:

בשנה בה נבוקוב פירסם את "לוליטה", צה"ל חשף בפני העולם את תת המקלע "עוזי”, ודני ססלר הוצג בפני הלקרדה. התערוכה "היום בו הוצגתי בפני הלקרדה" מכילה סידרת צילומים מופשטים שנקודת המוצא שלהם היא מירקם הזיכרון החמקמק והחושני, וגם, ציון דרך בחייו של דני ססלר: "באותו היום בו הוצגתי בפני הלקרדה הבנתי משהוא, שגם היום קשה לי להגדירו במילים. יכול להיות שזה הזיכרון שלי מהביס הראשון שנגסתי בלקרדה בהיותי ילד, כשאימי ניסתה לפתות אותי לטעום 'משהוא חדש'. ההתנגדות הקצרצרה שלי נשברה אחרי שהיא דיברה אלי בשפתיים מעוגלות, ולחשה לי ברכות, והסבירה לי שאני עומד לטעום מהדבר הטוב והענוג ביותר.“

© דני ססלר

הצילומים של דני כל כך יפים, שאני מנסה להפריד בינם לבין הקשר שלהם לדג.

יש בצילומים המון צבע, וטקסטורות, ותנועה, והם נעימים ומזמינים את הצופה להביט בהם, לשקוע בהם, לפענח ולהבין אותם.

אלה צילומים על גבול ההפשטה המוחלטת, ברמה שאי אפשר לזהות את המקור שלהם. בשונה מציור מופשט, שמתחיל מקנבס ריק, לצילום תמיד יש מקור כלשהו במציאות, לכן לא מפתיע שצופה שעומד מול צילום ישאל: מה זה? איפה זה צולם? איך זה צולם?

העניין הוא, שצילום לעולם אינו משקף מציאות "אובייקטיבית", אלא רק את החלק המסויים במציאות שהצלם בחר ללכוד בתוך פריים אחד.

התערוכה של ססלר בגלריה גרוס אמנם כבר ירדה, אבל אפשר להתרשם מהעבודה באתר שלו.

Share

אולי גם זה יעניין אותך

4 תגובות

  • Reply
    יעל ברזילי
    01/08/2011 at 5:01 pm

    איזה תאור תערוכה נהדר, ושם תערוכה מופלא. החיוך עדיין מרוח לי על הפנים.
    (גם אני יכולה לחלק את חיי לשניים, לפני ואחרי היום שבו התחלתי לאכול דגים…)

  • Reply
    דני ססלר
    01/08/2011 at 5:08 pm

    אליסיה, אני מאד מודה לך. מאד. מרגש לקרא.

  • Reply
    דפנה לוי
    01/08/2011 at 6:15 pm

    מצטרפת לדעתך. הצילומים מרגשים.

  • Reply
    מירה צדר
    03/08/2011 at 4:09 pm

    אהבתי מאד ופרסמתי בפייס

  • השאר תגובה

    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות