היא קראה לי אָלָה

היא נכנסת ישר לסטודיו, מלטפת בדרך את מיה ומתפשטת.
אני רוצה שתצלמי אותי, ככה, כמו הצילום ההוא שצילמת את עצמך.
זה בסדר? איך לא יהיה בסדר, כל כך הרבה נשים צילמתי
ורק אותה רציתי לצלם.
שתתפשט בפניי, שתראה לי את עצמה כמו שהיא, בלי הכיסויים והעמדות הפנים.
בלי הטענות על כמה ולמה.
אני אוכל להקדיש לה את כל תשומת הלב, הבלעדית, היחידה, רק לה.
רק היא נמצאת כאן מולי, אני לא מכירה את הגוף השדוף הזה שלה, החדש,
הגוף שהיא עובדת עליו כל כך קשה כדי שיראה כמו שנראה עכשיו.

היא שואלת אותי מה לעשות. את לא צריכה לעשות כלום.
רק להיות.
אפשר לספר לך משהו?
היא מדברת ואני מצלמת. מקשיבה לה בכל הגוף.

Share

אולי גם זה יעניין אותך

אין תגובות

השאר תגובה