דיוקן - אליסיה שחף | צילום | הנחיה אישית |

דיוקן

זו הפעם השניה בשנה האחרונה שאני עובדת עם אנשים מבוגרים – מאוד מבוגרים.

לימדתי צילום קבוצה של ניצולי שואה בהרצליה, וצילמתי קבוצה של קשישים בבאר שבע, במסגרת סדנת "דיוקן".

הרעיון של הסדנא הוא פשוט ומקסים. במשך 8 מפגשים עבדו 13 דיירים של "בית יונה" עם רונית קרן – עובדת סוציאלית ועוסקת בכתיבה של סיפורי חיים וסיגל הראל מור יוצרת ובמאית של סרטי דוקו אישיים – על הסיפורים האישיים שלהם.

בסוף המפגשים האלה, סיגל העבירה אליי "תעודת זהות" של כל אחד מהמשתתפים בסדנא.

מתוך התאור שלהם את עצמם, מתוך החוויות שהם עברו במהלך הסדנא, הם תיארו במילים את הדיוקן האישי שלהם.

אני לקחתי את המילים, וחיברתי אליהן דימוי. לכל אחד דימוי שנראה לי מתאים.

ואז הגעתי לבאר שבע, לבית יונה, שנראה כמו מלון חמישה כוכבים: אסטטי, מטופח, מסודר, נקי ונוח. פגשתי את 13 המשתתפים של הסדנא, הסברתי להם איך אני רוצה לצלם אותם.

עם כל אחד התפתחה שיחה שחלקה היה דיון על הצילום, חלקה זכרונות וסיפורים שהם סיפרו לי. מבחינתם נפתחה דלת של הקשבה, והם רצו לנצל אותה, עוד קצת. ואני שמחתי שיכולתי להיות שם, להקשיב, להתעשר מחוכמת חיים של שמונה ותשעה עשורים.

אתמול הייתה הפתיחה של התערוכה.

הגיעו דיירים מאגפים אחרים בבית האבות, משפחותיהם של משתתפי הסדנא, והמשתתפים הנרגשים.

משה, אחד האנשים המרתקים שפגשתי במסגרת הפרוייקט הזה (כולם מרתקים, אבל תמיד יש מישהו בקבוצה שמרגישים אליו קרוב יותר מסיבות שונות ומשונות) אמר במהלך הסדנא, שהוא לא מאמין בצילום פורטרט, שהצילום משקר.

אני הצעתי לצלם אותו מהגב, כשהפנים שלו משתקפות במראה, סוג של מחווה למגריט.

כשסיגל ואני ישבנו איתו לפני הצילומים וסיפרתי לו מה הרעיון שלי, הוא אמר לי, שהוא כתב פעם, שהדבר הקשה ביותר עבורו הוא להסתכל במראה. שהוא לא אוהב את מה שמשתקף שם. והאיש הזה הוא איש יפה, עם עיניים כחולות עמוקות. איך אפשר לא לאהוב את מה שהוא רואה שם?

ההצעה שלי התאימה לו בול, והוא הכיר את מגריט, וצילמנו.

אתמול, בפתיחת התערוכה, משה ניגש אליי ואמר לי, שהצילום שלי "מדבר אמת". שבדיוקנאות שצילמתי רואים את האדם.

לא יכולתי לקבל מחמאה יפה מזו.

משה, יתר הצילומים כאן: http://wp.me/P2IeHF-1U (או בלחיצה על התמונה)

Share

אולי גם זה יעניין אותך

4 תגובות

  • Reply
    שלומית
    03/10/2012 at 11:55 pm

    פרוייקט נפלא. התמונות מרגשות עד מאד.

    בעצם, גם כשאת קוראת לפרוייקטים שלך בשם אחר, את בעצם נותנת דיוקנאות.
    יש לך עין טובה ולב גדול!

  • Reply
    יולי
    04/10/2012 at 4:03 am

    מה ששלומית אמרה. מילה במילה.
    במיוחד על הלב.

  • Reply
    דורית
    04/10/2012 at 6:35 pm

    אליסיה. אין לי מילים. רק תחושה עמוקה של אהבה והערכה למה שעשיתן. התמונות מרגשות ו – כמה כיף לכן ולהם.

  • Reply
    פנינה
    05/10/2012 at 11:57 am

    אליסיה
    בפרוייקט כמו זה שלקחת בו חלק ערך פסיכולוגי אישי למצטלמים שפותחים את הלב באופן שהוא לפעמים נדיר, ערך הסטורי של הנצחת גיל הזהב ותרומה אישית נהדרת למבצע הפרוייקט. בקיצור- שאפו. אשמח לסייע לך אם תידרשי לכך בפרוייקטים דומים בעתיד.
    חג שמח!
    פנינה

  • השאר תגובה

    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות