גבולות

איתי בלוך, בוגר המחלקה לתקשורת צילומית בהדסה, כתב כל כך יפה וברור על העבודה הנהדרת שלו, שלא הרגשתי צורך להוסיף מילים משלי לטקסט שלו, מלבד תאור קצר של העבודה:

מדובר במסכים, שעל כל אחד צילום סטילס (שלושה מהם מוצגים כאן בהמשך), שיש בהם תזוזה מינימלית, אבל מורגשת. ברקע סאונד של רוח, כמו שאפשר לשמוע רק בשטחים פתוחים.

© איתי בלוך

עד כאן התאור שלי, בהמשך הטקסט של איתי:

עבודתי, עליה אני שוקד במהלך התקופה האחרונה עוסקת בגבולות:

גבולות טופוגרפיים, גבולות רעיוניים וגבולות בין צילום סטילס לוידאו.

במהלך החודשים האחרונים אני חוקר בתים אלטרנטיביים בהתנחלויות.

© איתי בלוך

הבתים כולם נמצאים על הגבול.

על גבול המדבר והשממה,

על גבול הפינוי וההריסה,

על גבול הבדידות או השגעון,

על הגבול בין בית קבע או מבנה ארעי.

גם צורת הצילום חוקרת גבולות:

גבולות בין סטילס לוידאו,

בין סטטי לדינמי,

בין הצלילים לבין הדממה.

במהלך הפרויקט הגעתי להתנחלויות מבודדות, הנמצאות על גבול המדבר.

חוקיותם של חלק מהמבנים מוטלת בספק והם נמצאים בסכנת הריסה מתמדת.

האנשים המתגוררים בבתים  אלה בחרו לגור בהם מטעמים שונים.

חלקם מסיבות פוליטיות, חלקם מסיבות אקולוגיות, וחלקם מסיבות חברתיות או כלכליות.

© איתי בלוך

השילוב בין תצלומי הסטילס וסרטון הוידאו מעצים את תחושות המקום.

תצלום הסטילס ממחיש את הסטטיות של המקום ואת הדממה שבו

ורוח המקום נוכחת ברחשים המינוריים והתנודות הקלות שמאפשר צילום הוידאו.

Share

אולי גם זה יעניין אותך

אין תגובות

השאר תגובה