בעירי היו שתי עלמות

" שתיים הן ולא יודעות, זאת על זו וזו על זאת "

שמרית אור

הסתובבתי לי במסדרנות המחלקה לצילום בויצו חיפה, בציפיה לגלות את הצלמים המוכשרים החדשים שכל כך כיף לגלות, שנה אחרי שנה.

ואכן ראיתי שם כמה עבודות מעניינות מאוד, להן בטח אקדיש רשימה נפרדת.

כשנכנסתי לאחד החדרים, עמדתי מול עבודתה של טל מירסקי, משתאה.

לפניי תלויים צילומי צבע גדולים מאוד, מרשימים מאוד, גברים עירומים על רקע טפטים פרחוניים.

באותו רגע תקפה אותי תחושה חזקה של "כבר ראיתי את זה". לא בערך, לא דומה. לא ציטוט ולא הומאז'.

בדיוק כזה.

חזרתי הביתה נרגשת, ותוך ממש מספר דקות הבנתי שזו לא תחושת בטן. זה אמיתי.

מדובר בצלמת אמריקאית, עליה כתבתי כאן לפני שלושה חודשים.

אותה תפיסה, אותה שפה צילומית. אותה העמדה, אותה הבעה על פני המצולמים, אותו רקע פרחוני משתנה.

חיפשתי את שמה של טל מירסקי, הגעתי לאתר שלה ולעבודה הספציפית שמוצגת בויצו.

שכן, יש לי זכרון צילומי באמת מצויין, אבל פחדתי לסמוך רק עליו בהקשר הזה.

כבר לא היה ספק.

חשבתי, הנה גירסת מציאות של "חייה הכפולים של ורוניק" הנהדר של קישלובסקי.

האמנם?

שתי העבודות האלה, של שתי צלמות שונות, בנקודות מרוחקות כל כך בעולם, הן אותה עבודה.

מה שמעלה שאלות כל כך גדולות, לגבי מהות היצירה, ומהות היצירתיות

האם שני אנשים, אחת בארה"ב ואחת בישראל, יכולות לחשוב על בדיוק, אבל בדיוק אותה עבודה ולא להיות מודעות לכך?

וואם כן, אז מה זה אומר על שתי היוצרות האלה? ומה זה אומר על טבע האדם? על היצירתיות, על מקורות השראה?

וגם, האם העובדה ששני אנשים עושים בדיוק את אותה עבודה, הופך את העבודה שנוצרה מאוחר יותר כרונולוגית (במקרה הזה, עבודתה של טל), לפחות טובה?

האם טל הייתה מודעת לקיומה של איימי?

אם כן – האם היא גילתה אותה אחרי שעשתה את העבודה שלה? והחליטה להציג אותה בכל זאת, כאמירה בנוסח קישלובסקי? אם כך, האמירה של העבודה הזו שונה לגמרי מהאמירה של איימי. או שאני הולכת רחוק מדי בדמיון?

ואולי היא בכלל לא הייתה מודעת לקיומה של איימי?

ואם כן – אז מה זה אומר על המנחים של טל?

האם תפקידו של המורה הוא להכיר את הזירה האמנותית וליידע את התלמידים שלו איך לחקור אותה בעצמם?

המון שאלות.

Share

אולי גם זה יעניין אותך

14 תגובות

  • Reply
    רוני
    23/07/2009 at 7:15 pm

    והשאלות שאת מעלה חשובות, מעניין גם לשמוע את טל מירסקי בהקשר הזה, ואולי גם את מי שלימד אותה צילום.

  • Reply
    ח ל י
    23/07/2009 at 7:34 pm

    מבלי לשפוט או להביע דעה זה באמת מאד מאד מוזר ומטריד הדמיון בין העבודות…

    קשה להאמין שמישהו במציאות הגלובלית שלנו יעלה על הדעת להעתיק ככה, אחד לאחד…לכן האפשרות השניה, זו שאת העלת אפילו יותר מוזרה טבלתי אפשרית מצד אחד וכמעט הגיונית מהשני…בקיצור…אנא בררי והודיענו על תוצאות הברור…

  • Reply
    תמי
    23/07/2009 at 7:57 pm

    גם לי קשה להאמין שמדובר בהעתקה.
    מרתק, כי הדבר שאני זוכרת הכי הרבה מההנחייה שקיבלתי כסטודנטית לצילום היא ששלחו אותנו לספריה כל רגע כדי לראות כל צלם שאיכשהו מה שעשינו הזכיר אותו למורה, בצדק או שלא, ומה שקשה לפעמים בדרך זה להפריד בין מה שמצולם או איך זה נראה לדרך שהובילה את האמן / סטודנט לדימוי מסויים. אני זוכרת מקרים שבהם הדרך הספציפית של התפתחות עבודה מסויימת שלי הובילה אותי לחשוב על הצעד הבא, ואז נזכרתי שזה דומה למשהו שראיתי, אבל היה ברור לי שזה נוצר ממקום אחר, ואז נשאלת השאלה מה עושים עכשיו.
    וכאן זה לא 'דומה' אלא 'ממש'.
    דבר שאני מאד אוהבת בהיסטוריה של הצילום זה העובדה ששקדו על פיתוחו גם באנגליה וגם בצרפת שני אנשים שלא הכירו זה את זה, יסלח לי אלוהי הצלמים ששמותיהם פרחו עכשיו מזכרוני – אליסיה את בטח יכולה לדייק אותי פה 🙂

  • Reply
    שרון רז
    23/07/2009 at 8:32 pm

    כן, אבל הישראלי יותר שעיר, והפרחים מאחוריו כתומים ולא ורודים…

    אם זו העתקה אז זו סוג של שערוריה, לא נדירה אגב, ועצוב לי בשבילה, אבל למה להכפיש סתם, הרי אינני בקיא בפרטים ואלו רק השערות, אבל תודה שהבאת את זה, אליסיה, מסקרן

  • Reply
    אליסיה
    23/07/2009 at 8:54 pm

    חלי, פניתי אל טל מירסקי וביקשתי שתגיב כאן. אני מקווה שזה יקרה.
    תמי, זה בדיוק העניין, גם אותי שלחו לחפש בספרי צילום וחצי מהלימודים שלי ביליתי בספריות בחיפושים.
    וכמו שחלי כותבת, קשה להבין איך בעידן האינטרנט אפשר לפספס משהו כל כך דומה, אבל זה בהחלט יכול לקרות
    ואת צודקת לגבי עניין המצאת הצילום- גם ניאפס וגם דאגר הצליחו לקבע תמונה כמעט באותו זמן

  • Reply
    ארנון
    23/07/2009 at 9:46 pm

    לטעמי אין זה ראוי להעלות טענות מסוג זה בלי לקבל תגובה מטל לפני הפרסום. לא כל מי שקורא עכשיו יחזור בעוד כמה ימים לחפש את התגובה שלה

  • Reply
    מיכל
    23/07/2009 at 9:52 pm

    של מה באמת קרה פה, יש, למרות הדמיון, הבדל מהותי בין העבודות. הרושם שנשאר אצלי שונה לגמרי. ואני מדברת על מה שהתצלום מעביר אלי מעבר לשמות או לקטגוריות אליהן משתייכים האובייקטים המצולמים.
    יתכן ושתיהן היו מספרות על עבודותיהן את אותם הטקסטים, אבל מי צריך את ההסברים?

    יוצא שהעבודות עצמן שונות. מאוד.
    ויש לי העדפה ברורה מבין השתיים. ללא צל של ספק.
    אני חושבת שההבדל בין שתי התמונות האלו מרתק אפילו יותר מהדמיון ביניהן.

  • Reply
    יוחאי
    23/07/2009 at 9:52 pm

    רק למען הסדר הטוב
    שני האנשים שפיתחו את הצילום במקביל בצרפת ובאנגליה הם דאגר ו-פוקס טלבוט
    ואני מניח שהכוונה הייתה אליהם

  • Reply
    אליסיה
    23/07/2009 at 10:08 pm

    ארנון, אני לא מעלה השערות, אני שואלת שאלות. ואני מבטיחה שאם וכאשר תהיה תשובה, אקדיש לה פוסט בנפרד, למען כל אלה שלא יחזרו לבדוק כאן.
    מיכל, אני מסכימה איתך שיש הבדלים, אבל כל עוד אין הסבר – אנחנו יכולים רק לשאול שאלות וקצת לנחש את התשובות.
    ויוחאי, כמובן, צודק, התבלבלו לי השמות

  • Reply
    אביגיל
    24/07/2009 at 2:14 am

    לפני כמה זמן דרור בורשטיין כתב רשימה על עיתון יום הולדת.
    http://www.notes.co.il/burstein/58317.asp יומיים לפני זה בעודי מתהלכת במוזיאון בניו-יורק, בעקבות מוצג שכרגע שכחתי בדיוק מה הוא היה, אבל היו בו עיתונים מן העולם, חשבתי שזה יהיה מרתק לאסוף כמה שיותר עיתונים מכמה שיותר מדינות של יום ההולדת שלי ולכתוב אודות האפשרויות שהייתי יכולה להגיע אליהן ללא הייתי נולדת כאן. למצוא מקבילים או מקבילות. לפני זנחתי את הרעיון, גם בגלל כתבתו של דרור, שאיחרה את מחשבתי, אבל הייתה פומבית, גיליתי שון לנון נולד בדיוק בתאריך שלי ובאותה שנה וגם ג'ון לנון עצמו נולד באותו התאריך. זה לא בדיוק אותו מקרה, אבל די קרוב, לא? קרוב.
    אגב, הצחיק אותי שכל-כך ברור מי הוא הגבר הישראלי.

  • Reply
    לבון אמיר
    24/07/2009 at 8:53 am

    מאוד יכול להיות שזו מחווה לאותה צלמת וניסיון להזדהות עימה ועם עבודתה ואין שום פסול להידמות למישהו שאתה מרגיש מחובר אליו ברגשות הבטן שלך.הנני סמוך ובטוח כבוגר המכללה לצילום קריית אונו כי אכן הייתה מודעת הצלמת טל לאותה צלמת וביצעה הומאז מדהים ומדוייק להפליא לאותה צלמת שניסתה להידמות אליה .בנוסף בשלב זה של התבשלות אומנותית והתעסקות באומנות נטו בעיני הלוואי וכל הסטודנטים לאומנות ובעיקר לצילום ינסו לשאוף להידמות אל המאסטרים הגדולים ואחר כך לצאת לדרך חדשה משלהם. פה יש לציין כי הנני סמוך ובטוח שהצלמת טל למדה אודות הצלמת במכללת ויצו מהמורים הטובים ביותר ולכן גם התחברה אליה בקורס תולדות הצילום ולכן גם פרוייקט הגמר שלה עוסק באותה צלמת ולא העתקה צינית כפי שניסו לצייר פה כמה מן הטענות ולכן עיתונאי טוב קודם כל חוקר ואחר כך מעלה השערות ושואל שאלות ומעלה את הפוסט ופה אליסיה ניסתה בעיני להשיג סקופ מבלי שביררה את הדברים עד תום לכן בטרם אתם הקוראים פה מעלים השערות שכנראה ייתבהרו כפרי הדימיון עדיף שתחשבו בכיוון של הומאז נפלא לאותה אמנית ע"יי הסטודנטית הצעירה מבית הספר הנפלא ויצו קנדה חיפה
    הכותב הוא צלם ועיתונאי ובוגר המכללה לצילום
    קריית אונו וצלם פרילנס של הסוכנויות הזרות ורשתות תקשורת שונות

  • Reply
    אליסיה
    24/07/2009 at 8:56 am

    בטח שזה קורה, ובגלל זה כתבתי את הרשימה הזו.
    תאריכים דומים זה מקריות צרופה, שתמיד משעשע (כשמשעשע) לגלות אותם.
    סבא שלי ואבא שלי נפטרו באותו יום, באותו גיל…

    וכן, בברור אפשר לראות מי הגבר הישראלי

  • Reply
    אליסיה
    24/07/2009 at 9:20 am

    ברור שלא חיפשתי סקופים, אני מתעניינת ופועלת בשדה האמנות.
    ואדון אמיר, האתר שלי הוא לא במה לפרסום עבור אף אחד, וזה כולל אותך.
    אז בבקשה, תגיב כמה שאתה רוצה, אבל אל תפרסם את עצמך או את בית הספר בו למדת, יש ערוצים אחרים לפרסום.
    תודה

  • Reply
    עידית פארן
    30/07/2009 at 7:05 am

    מקרי
    גם
    כי אני בטוחה שראיתי עוד צילומים כאלה, דומים, קרובים.
    לי הקשר נראה מקרי

  • השאר תגובה