אנשים שצילמתי בבאהיה - אליסיה שחף צילום | עיצוב |
In בלוג

אנשים שצילמתי בבאהיה

כששואלים אותי: "מה את מצלמת"?, אני תמיד עונה: "אנשים".

אני גם מצלמת נושאים אחרים, אבל מאז שהתחלתי לצלם (ובעצם הסיבה שהתחלתי לצלם), העיניים שמאחורי העדשה מחפשות אנשים.

מה שהכי מרתק אותי באנשים הוא התנועה. התנועה של הפנים, והתנועה של הגוף. איך התנועה מספרת את מה שהגוף אומר, מה יש לו להגיד, לגוף הזה, כשהוא זז ממקום למקום, כשהעיניים רואות מה שהן רואות ברגע אחד מיוחד.

איך התנועה משנה את האדם, איך הגוף משתנה, איך הפנים נראות שונות כשהן זזות.

האינטימיות הזו, של האדם עם עצמו, כשהוא לא יודע שבוחנים אותו, היא עבורי התמצית של האנושיות, האדם שבפנים שפורץ החוצה מתוך גבולות הגוף.

צלם הוא סוג של צייד, שרואה ומזהה את מה שהוא מחפש כשאחרים סביבו בכלל לא מבינים ולא רואים (או שלא מתעניינים) מה שהוא רואה.

כשאני מסתובבת עם המצלמה – בעיקר כשאני נוסעת לחו"ל – אני מאפשרת לצייד הזה שבי לצאת החוצה, להשתלט עליי.

כשאני מצלמת אנשים בסטודיו, או בכל מצב בו המצלמה נוכחת במרכז, והמצולם מודע לנוכחותה, אני תמיד מחפשת  את הרגע המיוחד הזה, האינטימי, בו האדם שוכח את הנוכחות הזו, ומאפשר את התנועה הטבעית של הגוף, זו שמשחררת את השכבה החיצונית שעוטפת אותו וחושפת את האדם שמתחת.

Share

אולי גם זה יעניין אותך

5 תגובות

  • Reply
    טלילה
    09/04/2011 at 1:11 pm

    אני יודעת שאני חוזרת על עצמי בתגובות האחרונות אבל מה לעשות, הצילומים פשוט יפהפיים…
    עושה חשק להיות ניצודה 🙂

  • Reply
    אזרח.
    09/04/2011 at 1:54 pm

    *

  • Reply
    ג'וליאנה
    10/04/2011 at 10:47 am

    אני חושבת שאת יכולה להיות צלמת הבית של ג'ורג' אמאדו. הדמויות שהוא מתאר בספרים שלו מקבלות חיים בצילומים שלך.

  • Reply
    ali
    10/04/2011 at 12:59 pm

    ג'וליאנה, זו הייתה אחת המחמאות היפות שקיבלתי 🙂 תודה !

  • Reply
    מאיה
    11/04/2011 at 7:40 am

    בדיוק חשבתי על זה. הצילומים הנפלאים האלו זרקו אותי ישר לספרים, בהם הדמויות הססגוניות נראו בדמיוני בדיוק כמו הצילומים שלך. מקסים

  • השאר תגובה

    שינוי גודל גופנים
    ניגודיות