קטגוריה

בלוג

In בלוג/ חדשות ועדכונים

הזמנה לתערוכה "מביטים קדימה"

"…פרויקט צילום חדש שעיקרו העצמת שורדי השואה באמצעות דיוקנאות אישיים. מדובר בצילומים אשר מנציחים את הדור האחרון של שורדי שואה שחוו את המלחמה כילדים ובגרו והקימו משפחות בישראל. כל אחד מהמצולמים מתואר באותו האופן כך שנוצר דיוקן שהוא חלק מסדרה אחידה. תצלום סדרתי מדגיש את כל אחד מהמצולמים כחלק מקבוצה ואת הפרויקט כולו כשלם אחד. זה גם מהלך דמוקרטי שכן כל המצולמים בו שווים. השורדים מצולמים כולם בצדודית (פרופיל), נוסחה שנבחרה משני טעמים: משום האמונה שהאמנות החלה מתיאור פניו של…

להמשך קריאה →

In בלוג/ טקסט וצילום

סיבה ותוצאה

היה חם ולח כל כך בפברואר, מאי היה גשום באופן חריג. האיש הזה, חשבתי שהוא יכול על הכל, שכב חסר אונים על השטיח השעיר הבז'. הנשימות היו כבדות, לרגע נעצרו והתרסקו לתוך שיעול כבד עד שפסקו. זו שאיתו נותרה שרועה על המיטה הקטנה, נוזל שחור נקרש על שפתיה, בכלל לא נשמה. וחוסר האונים הזה. היא רצתה שיהיה לה כוח על. שאוכל לתקן, לחסוך את הכאב.…

להמשך קריאה →

In בלוג/ על אמנות

כל האמת

לתערוכת היחיד של זויה צ'רקסקי במוזיאון ישראל קוראים "פרבדה" אמנם כילדה שמעתי לא מעט רוסית, אבל אני לא ממש מבינה את השפה, למעט מילים בודדות. ידעתי שיש עיתון בשם הזה, אבל לא ידעתי מה פירוש המילה. אחרי הביקור בתערוכה הלכתי וחיפשתי, ומצאתי – "אמת". עוד לפני שביררתי מה פירוש המילה, בזמן שהתבוננתי בתערוכה, כשאני עוברת מחדר לחדר, מעבודה אחת לאחרת, הרגשתי שזויה מעמידה בפניי מראה. זוהי מראה של מציאות ישראלית, שיש בה הכל – יופי וכיעור, אהבה ושנאה, קבלה ודחיה,…

להמשך קריאה →

In בלוג/ טקסט וצילום

עליזה

הייתי בת 11 כשעליתי לארץ בפעם הראשונה. בתעודת העולה שינו לי את השם מאליסיה לעליזה והשמיטו את השם השני (ועל זה עוד ידובר) אני די בטוחה שאף אחד לא שאל אותי אם אני מסכימה לשינוי הזה. כאילו לא די במעבר ממדינה למדינה, משפה לשפה, מעיר גדולה ותוססת לשכונה קטנה ושקטה. כאילו לא מספיק מכאיבה הפרידה מהמשפחה המורחבת, מסבתא, מהחברות. בין עליזה לאליסיה מפרידה הברה אחת ועולם שלם.  …

להמשך קריאה →

In בלוג/ על אמנות

ללא מוצא

אתחיל בוידוי: אני לא אוהבת להיות במקומות שאין בהם לפחות חלון אחד לאויר הפתוח, ממש לא מתלהבת ממרתפים, חניונים תת קרקעיים, רכבות תחתיות ומנהרות ארוכות. מין שריטה כזו שפיתחתי בשנים האחרונות (שהרי בתור ילדה כל מה שרציתי היה להיכנס לתוך מקום סגור שיהיה בו כל מה שאני צריכה ולא לצאת משם לעולם). לכן, קצת חששתי כשעברתי מהחלל הגדול והמואר באגף התערוכות המתחלפות במוזיאון ישראל לחלל גדול מאוד וריק. היה שם שלט עם חץ שהוביל לתערוכה "אוטובוסים" של גיל מרקו שני.…

להמשך קריאה →

In בלוג/ טקסט וצילום

על העוורון

צפיתי בפרק הראשון של הסידרה "הרמון". משחק מעולה, צילומים טובים, נושא עמוק וחשוב. נתונים טובים לחוויה ממש לא נעימה. כי גם אם בתחילת הסידרה כתוב שכל קשר למציאות וכו… זה מציאותי ועוד איך. סיימתי לצפות בתחושת מועקה גדולה. אני יודעת מה קורה אחרי. ניסיתי את הפרק השני. לא יכולתי. הדם רותח לי בעורקים, זה מלחיץ אותי, זה מעציב אותי. ומחזיר אותי בבת אחת לגיל 19, כשחוויתי מקרוב הערצה לאדם מהי. חודשים ספורים אחרי שאבא שלי מת, הכרתי בחור בשם דניאל.…

להמשך קריאה →

שינוי גודל גופנים